
נכתב במקור על ידי
idi-nahuy
היום ברכבת ראיתי את בחורת החלומות שלי. עזבו את זה שיש לי חברה, חברה שלי לעומתה זה סמרטוט ריצפה. חיילת רוסיה כנראה, חייל האוויר, בלונדינית, בלי איפור, נשית בטירוף. היא נראית כוסית על אפילו במדים. התיישבתי מולה בכוונה בשיא הבטחון, אפילו שהיה כמה מקומות פנויים אחרים שהתמלאו דיי מהר - נסיעה של שעה. היא דווקא לי מבטים כל הנסיעה. ואני? מרוב שהיא יפה פחדתי בכלל להשיר אליה מבט. לקראת הסוף אמרתי לעצמי, תסתכל עליה 5 שניות ותוריד מבט, לא צריך לחייך או לדבר, רק לצאת מהשוק, רק תסתכל. היישרתי מבט, עברה שנייה, היא מסתכלת עליי בחזרה וכמורידה את הראש עם חצי חיוך, מחזירה את הראש ומסתכלת עליי. נלחצתי, הורדתי את הראש מההתרגשות. רציתי לדפוק לעצמי פטיש בראש. ממשיכים בנסיעה, אני צריך לרדת, אני קולט שגם היא יורדת בתחנה שלי. יוצאים, הליכה של 100 מטר לאותו כיוון, הולך באותו "קו" איתה. מפחד להוציא הגה. משותק. אני מרגיש בטוח בעצמי, אני ראיתי ב-100% שהיא מביעה עניין ברכבת ומנסה למשוך את תשומת הלב שלי. אני יודע שאם אני רק אגיד לי "היי" רוב הסיכויים שייצא לי מזה משהו. אבל לא. פשוט פחדתי. נפרדו. כנראה לתמיד.
אני לוזר כי
לפני איזה שבוע יצאתי עם חבר שלי מהתיכון להליכה, סתם, לדבר. היינו ליד תחנת דלק והוא הלך לקנות שם ארטיק. פתאום פגשתי "חבר" מהתיכון עם 3 ידידות שלו שגם היו איתי בתיכון. כולם הכירו אותי. הם כלום משרתים בצבא, אחת מכ"ית, אחד תוכן בחייל האוויר, ועוד 2 שכנראה גם מתבזבזות שם, לא ילדות איכותיות. הוא התחיל: "אידי, מה קורה?? מה זה לא ראיתי אותך מאז בית ספר" אני:"כן אחי, לא יוצא לי להיות פה הרבה, מה איתך?" לוחץ לו את היד, ומביא נשיקה בלחי לידידות. הוא:"מה איתך אחי אתה בדח"ש"? אני:"איזה דח"ש אני לא בצבא בכלל" כולם כזה עם מלמולים של:" מה? איך? איך זה יכול להיות?" אני:"יצאתי מהצבא" הידידה שהייתה הכי קרובה אליי מה-3: "בטח על נפשי.." בזלזול. עניתי "כן, נפשי". הוא: "גאון" היא: מה גאון? הבנאדם יצא מהצבא" הוא:"הייתי ציני, נראה לך גאון"? אני:"אה?" בשלב הזה כולם התחילו להטיף לי איזה טיפש אני שיצאתי מהצבא. לא הגבתי, הרגשתי שיתוק כזה, לא ידעי מאיפה להתחיל. להסביר להם עכשיו הכל מההתחלה? אמרתי: "שכל אחד יעשה מה שבא לו, אל תשפטו" באותו רגע הרגשתי שהשפלתי את עצמי עם התגובה הזאת. תגובה של כוסית.
אני לוזר כי
כבר פאקינג 9 ימים אני לא מצליח להתגבר על בעיה בשרת אצלי שממש דופקת לי את העסק. מה נסגר איתי?
אני לוזר כי
במקום להמשיך לנסות לפתור אותה, אני מוותר וכותב פה את הדברים שעברו עליי השבוע במקום לפעול כמו שאני מטיף לאחרים.
אני לוזר כי
אני לא מתמיד בכושר, ואני מרגיש אשם.
אני לוזר כי
אחרי כל ההטפות שלי של "אני אתן כאפה לפרצוף למי שיגיד לי משהו על זה שיצאתי מהצבא" "תתרכזו במטרות שלכם ואל תרפו מהם" "שימו זין על העולם ואל תתנו לאף אחד להשפיע עליכם" כל אלה? אני בעצמי לא עומד בהם.