
נכתב במקור על ידי
TopModel
איזה תגובות? ''צא לתל אביב''? .. אין לי עם מי לצאת. זה נראה לכם קל כזה לצאת וזה.. אתם לא מכירים את זה..
הילדים שיוצאים אצלנו.. הם כולם ''רקדנים'' בכוונה מרחאות, אז רק על זה הם מדברים בהפסקות, רוקדים, שרים וכול זה.. אלקטרו וכול השיט הזה..אין חיבור
זה לא רק לסת, לסת זה התירוץ שלי, בוא תן לי דעה.. במה כדאי לי להתעסק? במה יש לי להתעסק? אין לי עיסוקים..
אם אני יגיד לאבא שלי מכון כושר, הוא נראה לי יצחק כמו מטורף. גם כי זה יקר אחושרמוטה, 3000 ומשהו שקל לשנה.. גו אקטיב.. אין אחר טוב..
פעם הייתי משחק כדורגל, הייתי יוצא למגרש עם עוד איזה חבר אחד, ומשחקים עם אנשים בני 18~19.. שזה בכלל לא סביבות הגילאים שלי..
זה לא שאין לי חברים כי אני איזה אינסל, זה כי אני גר בעיר אחרת מהם.. אח שלי יש לו חברים מהעיר .. שהם איתו בבית ספר (בבית ספר שלי)..
למרות שהוא האח הקטן, הוא יודע כזה שאני חסר חיים..לפעמים אני נותן לו כאפה בצחוק והוא אומר לי ''צא צא מהבית''.. וכאלא..
או שהלכתי עם אבא שלי לקנות איזה משהו .. ''מה אתה צריך את זה.. אתה יוצא לאנשהו? זה לאנשים שיוצאים ליציאות וכאלא''.לא בקטע רע גם..
בקיצור יש עוד מליון ואחד קטעים כאלא.. אתה יודע, הקטנות האלא שמזכירות לך שאתה חסר חברים..
בכיתה ז', ח', ט', ניסיתי להתחבר לילדים.. לא הלך לי, ניסיתי לדבר, פה . שם.. לא הלך, ועכשיו כיתה י' אני פשוט בכיתה.. לא מנסה משהו..
מי שרוצה לדבר שידבר, ומי שלא זין שלי, כבר נמאס לי.. פשוט פעם הייתי תמים.. ועברתי שינוי מאסיבי ביותר באופי שלי..
אבל מה אני יכול לעשות אחי, ככה החיים.. אני יותר מרוכז בהגשמה עצמית, המוטיבציה שלי גבוה מידי, קשה לי לעצור..
בא לי לעשות משהו.. בא לי לעשן, בא לי כבר לגור לבד.. בא לי יותר מידי דברים..