שלום לכולם וברכות
אולי אתם זוכרים אותי מהייד פארק - "לוחם12". הפסקתי לכתוב שם בעיקר עקב בעיות טכניות עם האתר. למען האמת קצת חסר לי, אני מרגיש שאני יכול לעזור לאנשים שסובלים מח"ח, לדבר אתכם ולשתף. מבחינתי זה גם מספק וגם מבורך.
אני שמח על המעבר לאתר הזה, שעובד לפחות בצורה הגיונית ונראה די פופולרי. נקווה שהשינוי לטובה. ושתהיה לכולנו שנה מדהימה
דרור
|
|
היי ויט.........זוכרת גם אותך.טוב שחזרת
כולם שומעים את מה שאתה אומר,חברים מקשיבים למה שאתה אומר,חברים טובים שמים לב למה שאתה לא אומר.
לוחם-חשבתי שרק לי היו את הבעיות הטכניות האלה..
ברוך שובך
כולם שומעים את מה שאתה אומר,חברים מקשיבים למה שאתה אומר,חברים טובים שמים לב למה שאתה לא אומר.
גם אני סבלתי מתסמונת בעיות בהיידפרק ובעקבות זאת לא יכולתי לכתוב... המקום הזה יותר נחמד. רק 2 דברים שקצת מציקים, דבר ראשון שהוא לא נותן להרשם אם יש לך מייל של ואללה או הוטמייל , דבר שני הפרסומות מצד שמאל פה מציקות לי... איך מורידים אותם?
היי
אחלה מנוע.
שיהיה לנו בצלחה
חבל על טונות של חומר שנאבד. איזה אפשרות יש להעביר אותו לפה? אולי תוסיף בSTICKY NOTES קישור לפורום הישן?
למרות שאולי דוקא טוב לעשות ערבוב מחדש לכל הנושאים.
ברוך שפטרנו מהייד פארק. כבר היה בלתי נסבל טכנית לכתוב שם.
עכשיו שהפורום עבר לאתר חדש, אני איכנס יותר.
היי
שלום לכולם.
אני חדשה פה.
קצת מפחיד לי.
גם כי טכנית אני לא מסתובבת בדרך כלל בפורומים ולא ברור לי איך הדברים פה עובדים, מקווה שאני מגיבה במקום הנכון.
גם כי אני לא מתעסקת בפן הזה של החיים שלי בדרך כלל.
מקווה שאשאר בסביבה מספיק זמן בשביל להרגיש פה נוח.
sea
ברוכה הבאה!נכתב במקור על ידי sea1
שלום וברוכה הבאה! מבחינתנו את יכולה כבר מרגע זה להרגיש בנוח. אולי גם תספרי קצת על עצמך אם בא לך, ערב טוב...
אגב תהיתי אם הגעת לאשכול הזה דרך הקישור בהייד פארק, עכשיו סידרתי את הקישור שם שיכנס לדף הראשי של הפורום.
נערך לאחרונה על ידי BBEE10; 10-11-2010 בשעה 22:22.
לספר על עצמי
ביקשת שאספר על עצמי:
בת 28, עובדת, אחרי תואר ראשון, חיה חיים שיש בהם הרבה תסיסה חברתית מצד אחד, מאד אינטנסיביים ,לא ממש בא לי להסביר כי זה קצת להיחשף, אבל בדרך כלל לא מרגישה בנוח במצבים חברתיים. לפעמים אני פשוט מוותרת והולכת הביתה למחשב, או עובדת המון ומשקיעה. מרגישה תקועה בנושא החברתי ובנושא הזוגי. לפני שנתיים התחלתי לקחת כדורים נגד דיכאון וחרדות, והם עובדים יפה. נמצאת בטיפול פסיכולוגי מאד משמעותי כבר שנה וקצת, והפסיכולוג שלי עודד אותי להיכנס לפורומים באינטרנט כהתחלה של שינוי אמיתי בחיים שלי.
כל התקופה של גן, בית ספר, הייתי ילדה דחוייה. הצקות, ירידות, התעללויות, כמעט בלי חברים. אם חברים אז במקומות אלטרנטיביים, לא בכיתה.
אני כבר לא במקום זה מצד אחד, כי במסגרות שאני נמצאת בהן אני לא דחויה, לא מציקים לי, לא צוחקים עלי, לא מתעלמים ממני. יש לי חיים משמעותיים, במיוחד עבודה מאד מספקת שעושה אותי שמחה וגורמת לי להרגיש משמעותית. עבודה שאני אמד טובה בה. אני נמצאת במסגרת קהילתית מאד מעניינת, אינטנסיבית ותוססת. אבל מצד שני כל פעם שאני נכנסת לחדר שיש בו יותר מאדם אחד, כל פעם שאני שומעת בני נוער יורדים אחד על השני, כל פעם שמישהו מעביר עלי ביקורת - אני חוזרת להיות אותה ילדה. מפחדת שעוד שניה חבורה של אנשים בני עשרים, שלושים, ארבעים שהם כבר לא ילדים ולא בבית ספר, יפנו אלי ויגידו לי - את לא רצויה, תלכי מפה.
הייתי רוצה לחיות את החיים שאני חיה, אבל משוחררת מהחרדה הזו.
הייתי רוצה להיות מסוגלת לאהוב את עצמי ולסלוח לעצמי על ההיסטוריה האישית שלי - שבעצם אני מאשימה את עצמי בה. אם הייתי דחויה כנראה שהיה בי משהו רע. וכנראה שהוא עדיין שם, ואסור שאף אחד ידע עליו. אחרת גם היום לא ירצו להיות חברים שלי.
הייתי רוצה לפתח יותר קשיים משמעותיים עם אנשים, ולא לפחד כל הזמן שהם ילכו או יתעצבנו או יימאס להם.
הייתי רוצה לא לפחד כל הזמן להיות לא אהובה, לא רצויה, ברגע שיש כמה אנשים שיש ביניהם אינטרקציה חברתית בסביבתי והיא לא כוללת אותי.
פעם הייתי בטוחה שכל קבוצת אנשים שמדברת ולא כוללת אותי, מדברת עלי.
את כל הדברים האלה אני לא מעיזה לספר לאף אחד שמכיר אותי פנים אל פנים, מרוב רגשות בושה ואשמה. עד לרגע זה גם לא העזתי לנסח אותם בשום מקום שהוא לא החדר של הפסיכולוג שלי.
זו התנסות ראשונה שלי בחשיפה, בדרך, אני מקווה, לקבל את עצמי כמו שאני, לאהוב את עצמי, ולהיות יותר מאושרת.
כשאדם בעל חרדה חברתית אומר "אני רוצה קשרים משמעותיים" הוא מתכוון למקום כזה שבו לא יצחקו עליו ולא יכעסו עליו ולא יימאס ממנו ושרק יריעו לו. למרות שבאופן רגיל מדובר במשפט תמים ולא מזיק, במקרה של ח"ח (חרדה חברתית) יש למשפטים האלה משמעות שלילית כי בתת מודע ההגדרה שלהם מוקצנת לכן חשוב דווקא להשתמש במשפטים מוקצנים הפוכים, כמו למשל "אני לא בהכרח זקוקה לחברים בשביל להתקדם בחיים" או "אין לי צורך בעזרה" וכו', אלו משפטים שבאופן פרדוקסלי גורמים לשחרור ופתיחות במצבים בהם הצורך ביחס חברתי מוקצן ולא מאוזן. אפשר לומר זאת גם לגבי "אני לא רוצה להיות בחרדה" נשמע כמו משפט תמים אך למעשה הוא מזיק כי הוא גורם לחרדה מחרדה, הדבר הכי משחרר ועוזר בח"ח הוא לקבל את עצמך ולשמוח במה שאת הודות לאפקט הפרדוקס. (זו סתם עצה קטנה אבל כמובן לצורך התיאור זה שונה כך שאין כאן כמובן ביקורת על תוכן הכתיבה שלך.)
ושאפו על כל מה שעשית ולאן שהגעת, נשמע לא רע בכלל, עלי והצליחי..
בהבה, משתמע מדבריך כאילו אדם לא צריך עזרה ולפעמים אין מה לעשות צריך עזרה. אני חושב שדווקא לאדם שסובל מחרדה חברתית עצם הטיפול, זה שמישהו יושב מולו והוא יכול לדבר איתו - עצם זה שיש זולת שהוא יכול לדבר איתו - זה המון. לכן עזרה כן חשובה וטיפול כן חשוב.
יחד עם זאת גם אני בדעה שיש להבין שברמה מסויימת של חרדה חברתית מדובר במגבלה שתלווה לכל החיים ומסוכן לשגות באשליות שאילו רק כמה דברים היו שונים היית מיסטר פופולריטי. צריך לדעת את המקומות הקטנים שבכל זאת אפשר להשתחל להם, חיים בצל אבל בכל זאת חיים. לי הייתה תקופה שחשבתי שכל ערב אצא לפאב וגיליתי שאני לא מסוגל אפילו ערב אחד לצאת לפאב ונהייתי מאוד מתוסכל ערב אחרי ערב.
זו דוגמא להקצנות שלא מועילות, שרק גורמות לתיסכול ואף לדיכאון קשה. לאחרונה אני מודע יותר למגבלות שלי ולומד להנות מחדש מהבדידות.
הכדורים עוזרים בכלל? יש להם תופעות לוואי?
בכל אופן אני מבין ממך שיש בעיות לא פשוטות , חרדה חברתית לא פשוטה, לפי הדברים שאת מספרת... חרדות מלהיות עם אנשים.
אני חושב שטיפול פסיכולוגי זה לא מספיק במקרה שלך את צריכה להתחיל לחפש טיפול אלטרנטיבי כלשהו לדוגמה דפי מחשבות....
למר נוטוורי: הכדורים עוזרים מאד, מפחיתים חרדה ועוזרים לקום בבוקר למי שנמצא בדיכאון. יש להם תופעות לוואי, צריך למצוא את הכדור שלא עושה תופעות לוואי ספציפית לך. זה מאד אינדיבידואלי. כמובן שכדורים זה רק ההתחלה ואני ממש לא ממליצה על כדורים בלי טיפול. הטיפול הפסיכולוגי מאד משמעותי לי, דרך קופת חולים הוא גם אפשרי למימון. אני לא מרגישה צורך במשהו אחר או אלטרנטיבי כרגע - הטיפול הזה משנה לי את החיים ברמות. כמובן שהעזרה שלו בנוייה גם על היכולת שלי לשים את עצמי שם, להעז ולהיפתח, ולבחון את הפחדים הכי גדולים שלי והתפיסות הבסיסיות של החיים שלי ולאתגר אותן. דרוש גם חיבור טוב עם הפסיכולוג. התמזל מזלי ומצאתי פסיכולוג מעולה שעובד בקופת חולים, ויש לנו חיבור טוב מאד.
לקוטבנה וBBEE: אני לא בעד קיצוניות. אני מעוניינת בקשרים משמעותיים, שזה אומר חברים טובים שסומכים עלי ואני סומכת עליהם, גם כשקשה בקשר. אני לומדת לקבל את העובדה שלא אהיה "מיס פופולריות", ושזה לא הפיתרון לבעיות שלי ולא ימחק שום דבר שקרה, רק יביא אותי למקומות מתסכלים. קשה לי לקבל את זה ואני עדיין בתהליך בנקודה זו. מאד מסכימה איתך במובן הזה - קוטבנה. אני רוצה להנות לפעמים מבדידות, בהבנה שזה בסדר לרצות להיות לבד, אבל גם להנות מסיטואציות חברתיות ולהבין שגם זה צורך אנושי שלי, ולא להחליט שאני לא צריכה אנשים.
בהצלחה לכולנו!
sea אני שמח בשבילך שמצאת את התרופות הנכונות ואת הפסיכולוג הנכון, בכלל את עושה רושם של בחורה מסודרת שיודעת מה היא רוצה ומשיגה את המטרות. אבל אם כבר הגעת לפורום אז חשוב שתדעי שקיים טיפול ייעודי לחרדה חברתית שלאחריו יש סיכוי טוב שתוכלי להפסיק בהדרגה את התלות בכדורים, מדובר בשיטת CBT ואת יכולה להירשם לקבוצה של צופי מרום במימון קופת החולים.. http://www.socialphobia.co.il/%D7%98...6%D7%AA%D7%99/
נערך לאחרונה על ידי BBEE10; 12-11-2010 בשעה 15:20.
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה
