
נכתב במקור על ידי
D@nIeL
תובנות
החלטתי שיש אחראי לבריאה
לא, אני לא מקיים את כל מה שכתוב בתורה
את החלק המוסרי אני מקיים בהחלט, וממש מרגיש שהאמונה בו עושה אותי אדם טוב יותר [טוב יותר מוסרית, אני לא מתנשא חחחחחח ]
הינה החלק שאתה לא חייב לקרוא:
אני כל כך מאמין בו שהוא אל כל יכול, שאני לא רואה תועלת שלו בקיום המצוות שלו, שהרי אנחנו גרגרי אבק איך נשפיע אם לא נדבר בפלאפון בשבת.
פעם הייתה לי הארה לגבי זה:
יום אחד קמתי בבוקר, וממש הרגשתי כמו שור
בלי להתמעמע פקחתי עיניים וקמתי
נכנסתי למקלחת ובמקלחת פתחתי את החלון ואור של בוקר נכנס פנימה, שרתה עלי תחושת סיפוק, חשבתי לעצמי "כמה יפם וטובים החיים שלי" [זו גם לא התנשאות. פוט האמנתי שגם הצרות והבעיות הן רק דבר חולף, לכן הן בטלות בשישים]
כמובן שאת המחשבה הזאת צירפתי ישר בתודה לאלוהים
כשאני מתנגב הכתה בי הארה , שימו לב כל המתרחש עבר לי במח תוך נראלי פחות משנייה:
חשבתי לעצמי "כל כך טוב לי, בא לי להודות לה' על כך.
כיצב אעשה זאת? אניח היום תפילין!
אבל רגע, למה שארצה להניח תפילין אם אני לא מאמין בקיום המצוות?"
ואז הבנתי שהמצוות והריבוי בהן אמור בעצם לקרב בין האדם לאלוהים, ולעזור לשמור על קשר
ואני, בתור אדם שמרגיש שהקשר שלי עם ה' הדוק ביותר לא מרגיש צורך בשמירת שבת כדי לחזק את האמונה. אני כבר מאמין בלב שלם, ואפילו לכל הצלחה שלי אני מצרף את ה' במחשבה.