הנה משהו כיף:
אולי כל אחד יתרגם שיר לעברית, אך בצורה משעשעת, עילגת, או שפשוט יבחר בשיר שנשמע ממש מגוחך בעברית?
זה תמיד מהנה.
רפסודיה בוהמית/ מלכה
האם אלו החיים האמיתיים? האם זו רק פנטזיה?
לכודים בתוך מפולת אדמה,
אין בריחה מהמציאות.
פקח את העיניים, הבט אל השמיים וראהההה.....
אני רק ילד מסכן, אינני זקוק לחיבה,
כי אני
בא בקלות, הולך בקלות,
קצת גבוה, קצת נמוך.
כל מקום שבו הרוח נושבת, לא ממש משנה לייי....לי...
אמא הרגע הרגה איש.
הצמידה אקדח לראשו,
משכה בהדק שלי,
כעת הוא מת.
אמא, החיים רק התחילו,
אך עכשיו הלכתי וזרקתי הכל הרחק....
אמא....אווווו....
לא התכוונתי לגרום לך לבכות.
אם לא אחזור בזמן הזה מחר,
המשיכי, המשיכי.
כאילו שומדבר לא משנה....
מאוחר מדי, זמני הגיע,
שלח צמרמורות במורד גבי,
גופי כואב כואב כל הזמן.
להתראות, כולם,
אני חייב ללכת.
חייב להשאיר את כולכם מאחור ולהתמודד עם האמת!
אמא....אוווו....
<כל מקום בו הרוח נושבת>
אני לא רוצה למות,
לפעמים אני מצטער על כך שבכלל נולדתי....
~אינסטרומנטלי~
אני רואה צללית קטנה של איש,
סקאראמוש! סקאראמוש!
האם תרקוד את הפאנדנגו?
סופות רעמים וברקים מאוד מאוד מפחידות או-תי!
גלילאו, גלילאו!
גלילאו, גלילאו!
גלילאו פיגארו!
מדהייייייייים!!!!!
אני רק ילד מסכן, אף'חד לא אוהב אותי.
הוא רק ילד מסכן, ממשפחה מסכנה!
חיסכו ממנו את חייו מהמפלצתיות הזו!
בא בקלות, הולך בקלות,
האם תיתנו לי ללכת?
בשם אלוהים!!! לא! לא ניתן לך ללכת! <תנו לו ללכת!>
בשם אלוהים!!! לא ניתן לך ללכת! <תנו לו ללכת!>
בשם אלוהים!!! לא ניתן לך ללכת! <תנו לי ללכת!>
לא ניתן לך ללכת! <תנו לי ללכת!>
לא ניתן לך ללכת!
<אף פעם אף פעם אף פעם אף פעם אף פעם לא נותנים לי ללכת......>
לא! לא! לא! לא! לא! לא! לא!
הו, אמא-אמא, אמא-אמא,
אמא-אמא, תני לי ללכת!
לבעלזבוב יש שטן מונח בצד בשביליייי...
בשבילייי...
בשביליייייייייייייייי!!!!
אז את חושבת שאת יכולה לסקול אותי באבנים ולירוק לי בעין?
את חושבת שאת יכול לאהוב אותי ולהניח לי למות?
הו, מותק....לא יכולה לעשות לי את זה, מותק....
פשוט חייב לצאת,
פשוט חייב ממש לצאת מכאן!
הו, כן. הו, כן.
שומדבר לא משנה, כל אחד יכול לראות.
שומדבר לא משנה,
שומדבר לא משנה....לי....
<כל מקום בו הרוח נושבת...>
~גונג!~
מומלץ ביותר לשמוע את השיר ולשיר את זה עם התרגום
:) זהו. מקווה שהרעיון יתפוס.
<קארין>



ציטוט ההודעה





בדיוק נתקלתי במשפט ממנו בספר "בשורות טובות".




