פרשת תולדות- זכות האשה בעשיית חסד גדולה יותר (מתוך "ומתוק האור" של הרב לוינשטיין שליט"א)
ויעתר לו ה' (כה, כא)
ויעתר לו- ולא לה, שאין דומה תפילת צדיק בן רשע לתפילת צדיק בן צדיק, לפיכך לו ולא לה (רש"י)
מדוע חזר רש"י פעמיים על המילים "לו ולא לה"?
רבי יואל שוחט זצ"ל בספרו "אור דניאל" ביאר את הדברים לפי שני מעשים שונים, המובאים בשתי מסכתות בש"ס. בשני המקומות הללו גילו לנו חז"ל, שזכותה של האישה גדולה משל הבעל בעשיית חסדים.
במסכת תענית (כג ע"א) מסופר על עצירת הגשמים בימי אבא חלקיה, נכדו של חוני המעגל. חכמי ישראל שגרו משלחת של
תלמידי חכמים, לבקשו שירבה בתפילה למען ירדו גשמים. עלו הוא ואשתו לעיית הגג והתפללו, והנה הופיע ענן מהכייון בו עמדה היא בתפילה. לשאלת החכמים מדוע הדבר דווקא כך, השיבם כי האישה מצוייה בבית, וכשמבקש העני לחם היא נותנת לו מיד, "ומקרבא
הניתה- ההנאה הבאה לעני ממנה קרובה ומהירה יותר. הבעל, אמנם, נותן גם הוא כסף לצדקה, אך אז צריך העני לחזר עם הכסף אחר פת לחם, והנאתו אינה מידית. לפיכך זכות האישה גדולה יותר.
במסכת כתובות (סז ע"ב) מסופר על מר עוקבא ואשתו, שהיו בורחים מפני עני שקיימו בו מתן בסתר, וקפצו שניהם לתוך התנור הבוער. שניהם אמנם לא ניזוקו מחום התנור, אולם רגליו של מר עוקבא נחרכו, ואילו של זוגתו לא. לפליאתו של מר עוקבא ענתה אשתו, כי זכותה בגמילות חסדים גדולה יותר, משום "ומקרבא הניתה", שנתינת פת הלחם של מזרזת את העני מן החסד.
נמצא אם כן, שזכות האישה בעשיית החסד המושלם יותר, גורמת לתפילותיה שתתקבלנה במהרה. דברי רש"י מבארים עתה- אין כאן
כפילות, אלא קושייה ותרוץ יש כאן!
"ויעתר לו ה'" אומרת התורה, והקשה רש"י:
לו ולא לה? והרי שההנאה שגורמת האישה בחסדיה גדולה יותר! ואם כן, זכות זו צריכה הייתה להביא לכך ש"ויעתר לה ה'" דווקא לה ולא לו, כפי שראינו בשני המקרים לעיל.ומשיב על כך רש"י:
"אינה דומה תפילת צדיק בן רשע לתפילת צדיק בן צדיק, לפיכך לו ולא לה".



ציטוט ההודעה

