מיהו הפאוור פורוורד הטוב ביותר בעולם?
דרגו את ה15 הראשונים שלכם =]
סתם לדעת, לפתוח דיון לדעתי בעמדה אחת הקשות .
תבלו
שלי :
תראו רק את מי השארתי בחוץ - אל הרינגטון, אמקה אוקפור, דיוויד ווסט, קרלוס בוזר ועוד ..
1. טים דאנקן - נראה לי שזאת השנה הסטט' הגרועה בקריירה שלו . הוא משחק פצוע ורואים את זה . ועדיין הוא הווינר הגדול מבין המובילים, עם פציעה ועם פציעות בסגל הוא מוליך את הספרס למאזן הטוב במערב במאבק עם המבאבס ובסה"כ משחק וחצי אחרי דטרויט . שחקן כל כך חכם . כנראה גדול הפאוור פורוורדים בהיסטוריה . לפחות אחד מהם
2. קווין גארנט - גארנט בעונה חלשה מאד נותן 21.7 נק' (53.2% מהשדה), 12.4 ריב', 1.3 חסימות, 4.3 אס' . הכי מגוון שיש, אולי השחקן הכי מוכשר שיש כיום בNBA (למעט לברון). נקודה שחורה זאת כמובן ההצלחה הקבוצתית, ללא מנהיג כמו סם קאסל או ספריי עם המשפחה שצריך להאכיל, הוא עדיין לא עבר סיבוב ראשון בפלייאוף . כרגע הטי וולבס בדרך לעונה שניה ברציפות ללא פלייאוף . הוא לא מצליח לסחוב את הקבוצה על הגב ברגעים הקובעים .
3. דירק נוביצקי - הגרמני הוא אחד השחקנים הכי מיוחדים שיש, למעשה גארד בגובה 2.13 . ידית אוטומטית מבחוץ, מסוגל להוריד כדור, לא פיזי, לא אוהב להתלכלך בצבע, אבל ריבאונדר טבעי מה שנותן לו להוריד 8.6 ריב' . לא שומר ממש, למרות שהראה ניצני ווינריות, זה עדיין לא זה .
4. ג'רמיין א'וניל - לא יודע למה אני מדרג אותו כל כך גבוה . אבל משהו בו, באתלטיות שבו גורם לי להעדיף אותו על האחרים . כאמור מדובר במוד של ללא פציעות, אז אל תדברו איתי על פציעות בבקשה . אחד הפאוורים הכי אתלטים שיש. חוסם טוב מאד . יש לו V אחד על הצלחה קבוצתית. משך את הקבוצה שלו למשחק מספר 7 מול האלופים שבדרך מדטרויט .
5. ראשיד וואלאס - הסטט' לא מדהימה, ריב' הוא לא ממש אוהב לקחת, אספן בלתי נלאה של עבירות טכניות, לפעמים קופץ הפיוז במוח והשטויות מגיעות (בילאפס ברוב מוסר תודה) . אבל למרות כל השלילה מדובר בנכס קבוצתי, שומר ע-נ-ק, כשהכול מסודר בקופסא שחקן התקפה בלתי עציר (אלא אם הוא רואה אחד טים דאנקן) . אחד מהפאוור היחידים שבאמת יכולים להיות קטלניים מחוץ לקשת השלוש . ומעל הכול אחד מהבני זונות הכי קשוחים שיש בNBA . לא חושב שלמעט סאן אנטוניו, דאלאס ומינסוטה יש קבוצה שלא הייתה רוצה להחליף את הפאוור הפותח שלה איתו .
6. אלטון ברנד - מספרים הוא תמיד נתן . אבל העונה הזאת עם ההצלחה של הקליפרס המספרים גם שווים משהו ! נראה לי שהעונה הוא מצליח להתעלות כמעט בכל משחק גדול של הקליפרס . ריב' נהדר, אתלט, יד טובה מחצי מרחק, התמצאות מתחת לסל . פאוור כמו שפעם בשנות התשעים שיחקו, לפני שKG טרף את הקלפים .
7. שון מריון - זריקה שיש עליה את הסימן של אסור לילדים מתחת גיל 18. אבל הריבאונדר הכי טוב בNBA . שחקן מתפרצת מושלם, שומר טוב, אתם רוצים לעצור אותו, שימו מסיכה של ברוס בוואן על הפרצוף . סביר להניח שזה יעשה את העבודה . לא יוצר לעצמו נק' ברמה גבוהה, נבנה מהקבוצה, אבל פינישר מעולה ליד הטבעת .
8. כריס בוש - הכרטיס הגדול הבא כבר כאן וכבר מככב . והוא עוד ממשיך להתפתח . עונה שלישית ועונת פריצה, שיפור כמעט בכל קטגוריה אפשרית (רק ירידה קטנטנה בחסימות). אתלט נהדר, טאץ' מעולה מבחוץ . חוש טוב לריבאונד, הוכיח ווינריות במהלך הקריירה שלו . כרגע הוא אחרי לברון, ווייד ואנתוני בדראפט 2003. עוד שנתיים? אי אפשר לדעת .
9. כריס וובר - 19.7 נק', 10 ריב' וכל זה על רגל אחת בערך ועוד ליד אלן אייברסון שלי . הפאוור הכי חכם במשחק חוץ מדאנקן . מוסר אדיר, הפך בשנים האחרונות לשחקן היי פוסט כמעט בלעדית, אף פעם לא היה שומר בינוני אפילו, כיום אחד השומרים הגרועים שיש . אבל עדיין אני מת עליו . ואף מילה על זריקות בשניות האחרונות או פסקי זמן . פשוט נוציא את זה =]
10. אנטואן ג'יימסון - מכונת נקודות, שלשות, הטבעות, לוקח את השומר שלו מבחוץ לטבעת, סלים מתחת לסל בקלות . קשה מאד לעצור אותו . אבל זה בערך מה שהוא עושה, יכול להיות ריבאונדר גדול, לא תמיד עושה את המאמץ בשביל זה . לא שומר בכלל .
11. פאו גאסול - הספרדי מאד מוכשר . התמצאות נפלאה מתחת לטבעת, מתגבר על קשיים בפיזיות בזכות טאץ' נהדר, ידיים ארוכות . אישית לא ממש אוהב אותו . רכרוכי כזה . בקושי שומר . יש סיבה למה ממפיס מפסידה תמיד בסיבוב הראשון וזה בגלל שהוא כמובן חלשלוש ונקבה וחוץ מזה לא סופר סטאר באמת אמיתי .
12. דווייט הווארד - חכו חכו איפה הוא ידורג בעוד שתי עונות . כל הסימנים לכך שהוא יהפוך למפלצת, הפאוור פורוורד הכי אתלטי שיש כיום, מכונת ריבאונד משומנת היטב . עדיין ללא שום תנועה בהתקפה למעט דאנק . חייב לפתח את המשחק ההתקפי שלו, אבל גם ככה רק מדאנקים הוא קולע כמעט 16 נק' למשחק .
13. זאק רנדולף - בדרך להיות שון קמפ בשנים השמנות, רק ללא השנים הגדולות עם אותה הרגשה של חבל . גוף ענק, ידיים נהדרות, יד מצויינת מחצי מרחק והתמצאות מתחת לסל הן היתרונות שלו . מצד שני ראש בעייתי, הסתבכויות עם מאמנים, עם החוק, עם עצמו . הדבר היותר מרתיע הוא שרנדולף לא למד עדיין איך להתמודד עם הדאבל טים שבא כל פעם . אחרי עונת פריצה גדולה יש כבר 2 עונות של נסיגה, ובכל זאת עדיין מאד אפקטיבי .
14. קניון מרטין - אני יודע שהרבה לא ידרגו אותו, אבל אני אוהב אותו . שחקן הגנה נהדר . מסיים מתפרצות ברמה גבוהה מאד . אחד האתלטיים הטובים שיש בליגה . מאד פיזי וחזק . שחקן התקפה מאד מוגבל . ריב' מאד רע יחסית לגודל, לפיזיות ולאתלטיות שלו . יש הרגשה שהוא יכול לעשות יותר . אולי הוא יעשה כי כבר 3 עונות הוא נאבק עם פציעות . חבל =/
15. אנטואן ווקר - עוד בחירה בעייתית, אבל אני חושב שווקר קצת אנדררייטד . איכשהו כשהוא נמצא בקבוצה שיכולה לנצח היא מנצחת . בהרבה מקרים הקבוצות שלו השיגו יותר מסך הכישרון ואני מדביק את זה לווקר . הוא ווינר והוא מנהיג, למרות התדמית השלילית הוא בא לשחק בכל ערב . נפגע מכך שהוא עולה מהספסל במיאמי ושהכדור כמעט לא ביד שלו . מוסר מצויין בשביל פאוור פורוורד, יכול לעזור בהובלת מתפרצות . שליטה נהדרת בכדור, בצד השלילי אפשר לציין את האהבה הבלתי מובנת לשלשות וחוסר הרצון לשחק מתחת לסל, למרות שהוא מאד יעיל שם כשהוא רוצה .








ציטוט ההודעה







