![]()
![]()
![]()
אליהו הנביא בליל הסדר
לפני שנים רבות חי בבגדד איש חכם ונבון, ירא אלוהים ועוסק בתורה, עושה צדקה וחסדים לעניים. כל בני העיר היו מברכים את האיש הצדיק והישר. אשתו גם היא הייתה אשת חיל כמו היה להם בן יחיד חכם וטוב. כשגדל הבן מצאו לו הוריו נערה יפה וחכמה, נערכה להם חתונה מפוארת שאליה הוזמנו להצטרף לאכול לשתות ולשמוח כל עניי העיר אך לבן ולהוריו הייתה צרה גדולה. התברר שהכלה עקרה ולזוג הצעיר ילדים לא נולדו. עברו שנים אחדות והגיע חג הפסח. בליל הסדר ישבו הבן ואשתו מסביב לסדר, קוראים בהגדה ומספרים ביציאת מצרים והאישה הייתה עצובה מאד כמדי שנה בשנה הבעל היה מעודדה ואומר לה: אל תדאגי הקדוש ברוך הוא לא ישכחנו, עוד נזכה בבן. בעוד הם מדברים ופתאום נשמעה דפיקה בדלת ובפתח הבית נראה אורח זקן. מיד הזמין אותו להסב לשולחנם ולקרוא עמם הגדה. לפני שנפרד הזקן ממארחיו הנעימים פנה אליהם ובמקום להודות להם אמר: "בקשתי מן השם יתברך היא שאבקר אתכם בליל הסדר הבא ושולחנכם יהיה אז בלי סדר." התפלאו בני הזוג על קללת הזקן ואף רגזו עליו בלבם, אך לא ענו דבר. עבר חודש ימים , והנה הרגישה האישה כי הרתה ללדת . ואכן שלשה חודשים לפני חג הפסח נולד להם בן בשעה טובה ומוצלחת . אין לתאר במילים את שמחת בני הזוג. כמובן שאת הזקן הגס וקללתו שכחו לגמרי. בליל הסדר הבא היו בני הזוג מסבים לשלחן וקוראים בהגדת הפסח כשהתינוק בידיהם. גם הפעם בא הזקן והזמן להתארח בביתם .והתינוק -צוחק ומשחק. מושך את המפה, הופך את הבקבוק ושופך את היין, מזיז כלים ומפילם, שובר צלחות. אך ההורים שמחים אפילו על העירבוביה והבילבול שעל השולחן בחדר, כי לילד בריא. כשהסתכלו על השולחן שהיה הפוך ובלי כל סדר, הבינו לפתע ההורים את משמעות דבריו של הזקן, שלא היו אלא דברי ברכה והם חשבוה לקללה מיד התחילו השנים לנשק את ידיו ולבקש את סליחתו. והזקן - הוא חייך חיוך טוב ואמר: "סלחתי, סלחתי, שתזכו לגדל את בנכם למצוות ולמעשים טובים." כשסיים דבריו נעלם הזקן .רק אז הבינו בני הזוג כי אורחם לא היה אלא אליהו הנביא , זכור לטוב.




ציטוט ההודעה




בובית יש רק אחת 
