אז ככה לא מעניינת אותי אנונימיות או כל דבר מצטער על הגישה הזאת
אז ככה איך אני יתחיל?
יש לי ילדה בכיתה כבר שנתיים אנחנו באותה כיתה ורק השנה התחלנו להתחבר ונקשרנו אחד לשני מדברים כל יום באייסי בפלאפון כל לילה וכל שיעור זורקים אחד לשני מבטים וזה התחיל להיות מאוד מיוחד בעיניי עד שהבנתי ש....אני מאוהבבב
החלטתי לשמור את זה בבטן לא לספר לה כי יש לה חבר והוא בן 19 והיא בת 15 בגיל שלי והיא
איתו שנה וחצי והיא לא ממש אוהבת אותו היא אותו יותר מתוך הרגל והיא מפחדת לשנות ולהיות איתי אז לפני הכל יום אחד היא אומרת לי אני אוהבת אותך ואני נחנקתי פשוט נחנקיתי הבלתי יאומן קרהההה אחריי ימים של חשיבה אם לספר לה או לא היא אמרה לי אבל יש בעיה היא מפחדת לשנות היא לא החלטית והיא כבר לא אומרת לי שהיא
אוהבת אותי כי היא לא רוצה שאני יפגע והיא לא רואה סיכויי שניהיה יחד היא תמיד אומרת שזה הגורל שלה לא להיות מאושרת והיא תתחתן עם זה שאיתה וזהואא אבל תמיד אני מסביר לה
שאושר זה לא גורל זה דרך בוחרים בזההה ומחליטים שמאושריםם ותמיד היא אומרת לי אני אוהבת אותך ואז באה המילה בתור ידיד ותמיד שאני אומר לה אני אוהב אותה היא אומרת לי דיי או מספיקקקק ואני מרגיש
פשוט יש לי הרגשה שהיא אוהבת אותי ולא אומרת לי כדי שאני לא יפתח ציפיות כדי שאני לא יפגעעעע.
ויש המון סימנים שהיא אוהבת היא תמיד מתקשרת שולחת הודעות ושולחת מבטים בכיתה דואגת לייי ומתעניינת בי וגם אני בא ואני עושה הכללל בישביל שאולי היא תעשה את הצעד ותיפרד מחבר שלה ותיהיה איתיי...
כתבתי לה מכתב שמסביר הכל כל מה שאני מרגיש והכנתי דיסק עם שירים והקדשה
בישבילההה ואני מקווה שזה יעזוררר
ותמיד שהיא אומרת אין לנו סיכויי הלב שלי נשבר לרסיסים
מחדששש אני רק רואה אותה בכיתה כולי בעננים אני שוכח מהכל ומתרכז בא אני לא שם לב שיש מורה בכיתה אפילווו...
שהואאא רציתי לספר לכם את זה ורציתי לשמוע תגובות מה הייתם עושים במקומיי



ציטוט ההודעה








