בדיחות טובות
גנב אחד ביקר את חברו ביום כיפור ולהפתעתו גילה כי זה נהנה מעוף צלוי בעל ריח מגרה.
אמר הגנב: "מה קרה לך? אתה לא יודע שהיום יום כיפור?"
ענה לו החבר: "אני לא חטאתי ולא גנבתי כל השנה, מדוע אני צריך לצום?"
חשב הגנב ואמר: "אני לא מוצא שום הגיון בכך ששנה שלמה אתה לא גונב בשביל לאכול יום אחד..."
יהודי אחד אכל תפוח ושכח לברך עליו. כשנזכר בדבר היו לו נקיפות מצפון ולכן הלך לרב לשאול אותו איך לכפר על המעשה.
הרב ענה לו שלמחרת בבוקר יתן 50 ש"ח צדקה לאדם הראשון שיראה ברחוב. למחרת האיש קם ויצא מן הבית, והאדם הראשון שראה ברחוב היתה, לא עלינו, פרוצה. מחוסר ברירה הוא הגיש לה את 50 השקלים.
אמרה לו העלמה: "אני מצטערת אבל התעריף הוא 200 ש"ח".
ענה לה האיש: "אבל הרב אמר לי 50 ש"ח".
ענתה הבחורה: "כן, אבל הרב הוא קבוע אז יש לו הנחה".
באוניברסיטה קיבלו הסטודנטים נושא לכתיבת סיפור, כאשר המטרה הייתה שישתמשו בכמה שפחות מילים אבל הסיפור חייב היה להכיל את האלמנטים הבאים:
1. דת
2. מיניות
3. תעלומה
הסיפור שזכה בציון הגבוה ביותר היה:
"אלוהים אדירים! אני בהיריון! אבל ממי?"
מס הכנסה שלח מפקח לבית הכנסת. הוא מבצע את כל הבדיקות ואז פונה לרבי, ואומר:
"שמתי לב שאתם קונים המון נרות."
"כן," עונה הרבי.
"ומה אתם עושים עם הטיפטופים של חלב הנרות?" שואל המפקח.
"שאלה טובה," אומר הרבי, "אנחנו שומרים אותם, וכשיש לנו מספיק אנחנו שולחים אותם חזרה ליצרן הנרות, וכל תקופה מסוימת הוא שולח לנו קופסת נרות חינם."
"אה," עונה המפקח, קצת מאוכזב שלשאלתו יוצאת הדופן יש תשובה מעשית. ואז ממשיך להציק לרבי:
"רבי, מה עם כל רכישות המצות האלה? מה אתם עושים עם פירורי המצות?"
"אה," עונה הרבי ברוגע. "אנחנו אוספים את כל הפירורים מהמצות, וכשיש לנו מספיק, אנחנו מחזירים אותם בקופסה ליצרן, אשר כל פעם שולח לנו קופסת קניידלעך."
"אה," עונה המפקח, בחשבו כיצד לעצבן את הרבי. "תגיד, רבי," הוא ממשיך, "מה אתם עושים עם הערלות מברית המילה?"
"גם כאן אנחנו לא מבזבזים," עונה הרבי. "מה שאנחנו עושים זה שומרים את כל הערלות, וכשיש לנו מספיק, אנחנו שולחים אותם למס הכנסה."
"למס הכנסה?!" שואל המפקח, בחוסר אמון.
"כן", עונה הרבי, "למס הכנסה. ובערך פעם בשנה הם שולחים לנו שמוק קטן כמוך..."
ציטוט ההודעה
