מצטער, לא היה דיון מד"א אז פתחתי נושא חדש. אם אפשר לפתוח שוב דיון מרוכז על מד"א ולהעביר את ההודעה לשם זה מאוד יעזור.
טוב אחרי משמרת עם שחר וקרטר (17:00-02:00), ואחרי שחזרתי מחורר אחרי ששחר החליט לפתוח לי 2 ורידים כדי לתרגל לפתוח בקורס פאראמדיקים שלו, ואחרי מקרים מטומטמים של שאיפת עשן, כאבים ברגליים ושבר ברגל, הגיע מקרה מעניין ולא מובן.
קיבלנו ב-00:45 נסיעה לבן 18 לאחר שתיית אלכוהול כנראה עם קוצר נשימה.
הגענו לבית, ואחותו אומרת לנו שהוא חולה אסטמה שמטופל בסטרואידים. הבחור עם קוצר נשימה חריף של 40 נשימות, ציפצופים מפה עד להודעה חדשה, ואקספיריום מוארך (בערך 5 ש' נשיפה לעומת ש' שאיפה), דופק 92 סדיר, ל"ד 120/60. לא הוזמן נט"ן עקב שיקולי מרחק וזמן.
מתחילים בפינוי לאחר נתינת 10LPM בחמצן הקטן והאדון בהכרה מלאה מבקש בקושי רב מים.
באמבולנס שמים את החמצן על 25LPM ומתחילים בפינוי, בזמן זה האדון מדרדר ונהיה מעורפל הכרה, ומתחיל לנשום בערך כ-8 נשימות לדקה. ל"ד ללא שינוי והדופק יורד ל-80. מנסים פעמיים להכניס AW והוא פולט אותו.
בביה"ח כשמעבירים אותו למיטה הוא חוזר להכרה ושוב מבקש מים, האחיות והרופא טוענים שהוא רק ישן והכל בגלל השפעת האלכוהול. סיטרוציה 99% בביה"ח ואחרי 10 דקות הוא כבר יושב ומדבר עם המשפחה אבל שטויות.
מה שלא מובן, ממה הוא סבל? האם אסטמה (אבל אם כן, איך נגמר ההתקף? הרי לא נתנו לו שום מרחיבי סימפונות כמו סולמדרול, ונטולין או איירובנט) ? או אולי אלכוהול שגרם להתקף אסטמה?
לפי בירור עם פארא מהתחנה הוא חושב שהאלכוהול גרם ל-Stress שגרם להתקף אסטמה קטן ובגלל השפעות האלכוהול הוא הפך להתקף גדול.
מה דעתכם?






ציטוט ההודעה
