זה מה שכתוב על הכריכה האחורית :
שנים רבות חיכו נזימה ורחמים לילד. אולם כשנולד בנם עובדיה לא בא איש מהם אל המנוחה ואל הנחלה. האם, האב והבן מגוללים את סיפורם בקולותיהם שלהם. הם מתחקים אחרי שאיפותיו הקטנות של רחמים ואחרי רצונו לחיות על-פי תפיסת עולמו הנוקשה מימי נערותו בעירק. השלושה מאיירים את סיפור ילדותו המוגנת של עובדיה ברמת גן, את ניסיונות ההשתלבות שלו בחברה הישראלית בבגרותו ואת מחיר הניתוק המכאיב מהוריו. הם עוקבים אחרי עקירתו של עובדיה לגרמניה, שם הוא מבקש תיקון לחייו ונקמה בחברה שהרחיקה אותו מעליה. אך מעל הכול מספרים השלושה את סיפורה של נזימה, הרעיה הטוטאלית בנאמנותה והאם האוהבת והמסורה; נזימה הבלתי נשכחת שתעשה כל שביכולתה, תקריב כל קורבן, כדי לשמר את משפחתה.
כמו בספריו הקודמים, דודו בוסי משרטט בלשון מרתקת, רגישה, דרמה קומית משפחתית שאינה מרפה מן הקורא. באמצעות סיפורם של נזימה, רחמים ועובדיה הוא בוחן שאלות של זהות ואקסיומות חברתיות בישראל של העשורים האחרונים. אמא מתגעגעת למילים הוא ספרו השלישי של דודו בוסי, חתן פרס ראש הממשלה לשנת 2005. קדמו לו רבי המכר עטורי השבחים "הירח ירוק בוואדי", שזיכה אותו בפרס לסיפורת חדשה לשנת 2000, ו"פרא אציל", שהיה מועמד לפרס ספיר לשנת 2004.
תקציר לסיפור :
נזימה, בת יחידה להורים אמידים ילידי עירק, נישאת, בניגוד לרצונם לבחור פשוט שלא הם בחרו עבורה.
כתוצאה מכך הם מחרימים אותה לכל ימות חייהם. בעלה מבודד אותה מהסביבה החיצונית ומושיב אותה בבית בתקווה שתהרה במהרה. לאחר שנתיים ללא תוצאות מסתבר שהאשמה דווקא בו. היא נוצרת את הסוד הנורא מפאת כבודו של בעלה וכשהיא כבר מעזה לגלות לו את האמת היא סופגת את נחת זרועו. בעלה - רחמים - לא מתרצה זמן רב, אך בשלב כלשהו מגיע לטיפול רפואי והתוצאה - בנם היחיד עובדיה - שנולד לאחר ארבע עשרה שנות נישואין. נזימה המבודדת מכל אדם בביתה, מוצאת פורקן ממצבה בגידול עובדיה. עובדיה גדל והופך להיות מפונק, חמדן ובבת עינה של אמו. בגיל 10 הוא מגיע, בהמלצת המחנכת, לקן השומר הצעיר ובהשפעת הסביבה חל בו מהפך: הוא מתלבש כצבר, מתנהג וצבר וכבר לא חושב כקפיטליסט אלא כסוציאליסט. הוא בוש בהוריו המזרחיים, בתרבותם, בשפתם, בחוסר ההשכלה שלהם ואפילו בשמותיהם. הוא בז לאביו שכל ימיו מנהל בית קפה המהווה מעין שמורת טבע עירקית בתוככי רמת גן.בהמשך מתגייס עובדיה לצה"ל ומשרת כקצין בסיירת הצנחנים.לקראת סיום השרות בצבא הוא עובר "חוויה" לא נעימה כאשר במועדון לילה נערכת סלקציה והוא - הקצין הקרבי המוערך - הופך לאחדהעם ונאלץ להמתין בכניסה בגלל מוצאו המזרחי.
עם שחרורו נוסע עובדיה, למורת רוחם של הוריו, לגרמניה, עמ"נ לעשות עסקים. לאחר שמונה שנים בגולה הוא חוזר ארצה ומתעמת עם הוריו.
הסיפור מסופר מ 3 נקודות ראיה: זו של אמו - נזימה: אשה שבידודה הפך אותה קצת מעורערת, כל היום היא מדברת לעצמה (באין מי שישמע אותה), אשה שבעלה מתייחס אליה בריחוק ובבוז, אך אהבתה לבנה גוברת על כל מכשולי החיים ובזכות אהבה זו היא שומרת מכל משמר על התא המשפחתי הקטן שלה.
זו של רחמים - אביו של עובדיה. גבר חסר תרבות והשכלה, שהמוטיב המוליך אותו בחיים זה הכבוד. הוא מייחל לבן זכר שינחיל לו כבוד בחיים, אך מזלזל בכבודם של בנו ואשתו וכל מערכת יחסיו עם עובדיה מורכבת ומסובכת.
הנקודה השלישית היא זו של עובדיה הגדל כבן יחיד להורים מבוגרים יחסית, חסרי השכלה ומהמוצא הלא-נכון. למרות אהבתה העזה של אמו הוא מתעמר בה ובאביו. נסיעתו לגרמניה נועדת למעשה לשנות את חייו, אך לבסוף הוא חוזר, כאמור, לעימות עם ההורים ועם המציאות הישראלית.
תהנה..
לא צריך נקודות