גיבוש חובלים 25.2
כתבתי משהו ממש ארוך ומעניין אבל זה נחמק משום מה ולא נשלח... :@!@!@!$!@$%!@#^%
בקיצור:
הגעתי ביום ראשון לתחנת רכבת תל-אביב מרכז בשעה 7:00, בניסיון לתפוס את הרכבת לחיפה של שעה שבע, אחרי שהשגתי את הכרטיס מהפקידה המשוגעת שם וריצה מטורפת לרכבת, הצלחתי...
הגעתי בשעה 8:00 לתחנת בת גלים בחיפה, והנה אני, עומד לפני 130 נערים כמוני שהולכים להיות החברים הכי טובים שלי למשך ארבעת הימים הקרובים, לפתע המפקדים מרכזים אותנו, ופוקדים עליינו להתייצב בטורים של חמישיות, וכמו בכל מפגש עם הצבא, מייבשים אותנו שעה ורבע בעמידה, אסרו עליינו לשבת, והנה... אחרי שעה ורבע שלכולנו כואב הגב, מגיעה טלי, הרמ"דית איתור צוות-ים, בחורה ממש נחמדה ואימהית, היא מרגיעה אותנו וקוראת לשני טורים כל פעם לבוא, לוודא נוכחות ולעלות על האוטובוס לבסיס לתחילת הגיבוש,
כמובן שבגלל הכירותי רבת השנים עם מר. מרפי, אני הייתי הטור האחרון שקראו לו, אני נרשם ואומרים לי לחכות בצד כי יש בעייה עם בדיקת הא.ק.ג שלי שעשיתי בביתן חיל הים, הנתונים לא התקבלו,
אז אני מחכה עם עוד 20 חברה שבאותו ברוך כמו שלי, ואחרי 3 שעות מתחילת הגיבוש אני מובל למר"י (מרכז רפואה ימי) לבדיקות חוזרות, במר"י אנחנו התייבשנו (בגשם) עוד שעה עד שכולנו סיימנו את הא.ק.ג,
ואנחנו מחכים לאדון רופא הנכבד שיואיל בטובו להגיע ולהציץ בבדיקות הא.ק.ג שלנו ויצהיר שהם תקינות, הרי לאף אחד מאיתנו אין ליקוי בליבו.. אחרי חצי שעה שכולנו כבר בראש של הגיבוש, מלאים רעל ואנדרנלין, מתים להתחיל את הגיבוש ולסיים אותו, טלי, הרמ"דית, יוצאת ומוסרת שכולם תקינים חוץ ממני ומעוד בחור (מרפי יא זבל!!!)
היא אומרת שמשהו לא היה תקין בבדיקה (כנראה טעות אנוש), ושולחת את שנינו הביתה עם מועד זימון חדש 25.3...
בקיצור, התבאסתי לאללה כי כבר הייתי מוכן נפשית, ומלא רבאק...רצח בעיניים. אפילו לא הספקתי לעלות על מדים...
(וגם כי היית שביתה באותו יום...)
לא היה לי זמן לכתוב עד עכשיו...
ציטוט ההודעה
בובית יש רק אחת 
