גיבוש חובלים ינואר 2008
את המאמר הזה אני בכבודי ובעצמי רשמתי! לא מועתק משום מקום.
בעיקרון , הגיבוש היה בדיחה אחת גדולה ואני יפרט עליו:(בטוח החסרתי פרטים אבל לא נורא )
יום ראשון:
קמתי ב-5:30 מהשעון המעורר , התלבשתי, אכלתי משהו ונסעתי לאסוף את חבר שלי לרכבת. עם הרכבת הגענו לתחנת בת גלים, יצאנוממנה ושם פגשנו עוד אנשים. אני חייב לציין שמאמרים תמיד אומרים שאנשים שבאים לגיבושנראים כמו סופרמן , כאן זה היה ממש לא. מי שהיה הכי קרוב לסופרמן מכולם זה החבר שלי ועוד איזה חבר אחד שלו שהיה לו שרירים ברגלים יותר ממה שיש לי בשתי הרגליים ביחד. דווקא ביום הראשון המזג אוויר היה סבבה , קריר , אבל אפשר להתאמן. בקיצור הגענו לנקודות איסוף ליד התחנה וחיכונו לעוד אנשים שפשוט לא באו. רוצים לדעת למה היה בדיחה? כי קורא לך מפקד אחד אחד לבדוק את הטופס הרפואי והזימון- עכשיו ברשימה שלו היו 140אנשים .כמה אנשים הגיעו לגיבוש? 46. 2 פרשו , 44 סיימו , ו-15 עברו. בהתחלה מעלים אותנו לאוטובוסים אחרי שכולם מסדרים את הטפסים הרפואיים שלי - אני למזלי זייפתי ברגע האחרון את התאריך של הטופס מה-17- ל-19 ובגלל שהאישור הרפואי היה בן 8 ימים אז אישורו לי להתאמן , לאנשים שהיה להם יותר מ-7-8 ימים עשו בעיות. ** טיפ- תדאגו שהאישור יהיה לא יותר מבן שבוע! **. אנשים כבר חושבים על פרישה באוטובוס ( יותרנכון אני וחבר שלי) בגלל שהיה חם שם ברמות מטורפות ככה שהיינו צריכים להוריד 2שכבות. היינו באוטובוס אולי 30דקות בשביל נסיעה של חצי דקה לבה"ד. בהתחלה עושים סיור בבה"ד ומסיבירים לכם על הספינות , עולים על חלק מהספינות ויותר מזה אני לא יכול לפרט (האמת ששכחו להחתים אותנו על טפסי סודיות). אחרי זה אותם צוערים נחמדים בקורס חובלים שהסבירו לכם על הספינות, החיל וכו' הופכים למניאקים מאוד -למפקדים שלכם. בבה"ד ביום הראשון עוברים בהתחלה תיזוזים מסבירים לכם כיצד לעשות הקשב , כיצד להסתדר בשלשות. מתזזים אותנו הלוך ושוב- 15 שניות ח' , 15 שניות שלשות בצד השני , 15 שניות התיקים בשלשות. **טיפ - תבואו עם תיק נוח כי ביום ראשון יתזזו אותכם עם התיקים וגם תצטרכו להיסחב איתו מידי פעם**. הולכים לאספנאות בשלב מסוים ומקבלים מדים , תדל, קיטבג , 2 סקביאס מסריחות, חגור וחגורה , ומימיות. חשוב לציין שכל המדים ענקיים ושהחגור \ חגורה בדרך כלל היו קטנים מאוד. אני למזלי הייתה לי חגורה סבבה אבל את החגור נאלצתי לסחוב על הכתף רוב הגיבוש מה שהקשה עלי בשילוב עם היציקת עופרת - הרובה - ששקלה 3 קילו. אחרי אינספור תיזוזים מגיעים המילואימנקים. הם נראים נחמדים ממבט ראשון אבל אל תתרכחו! תהיו מאוד ממשומעים ליד כי הם אלה שיקבעו אם תעברו או לא. לדעתי המילואימנקים אהבו אותי והם לא רשמו את המספר שלי פעםאחת ולכן עברתי.המילואימנקים עורכים ראיון אישי קצר מאוד לכל אחד ושולחים אותנו להכין דברים למסע! הבאנו את כל הפקלים,אלוקנה וג'ריקן ואחרי עיקוב ארוך בגלל שלא הצלחנו לשפצר אותם כי לא היו לנו חבלים אישיים. שכחתי לציין שחילקו אותנו ל-3מחלוקות ולכל מחלקה היו 2 מילואימנקים.**טיפ אם חשבתם להביא חטיפי אנרגיה וכאלה לאהיה לי ממש זמן לאכול אותם ושימו לב שהם עליכם ולא בתיק כי לא יהיה גישה לאוהל וזהקצת דפק אותי. גם שימו לב שהפנס שלכם עובד טוב טוב למרות שיש כיבוי אורות ואם יתפסואותכם חבל לכם על הזמן. הפנס שלי עבד פיקס בבית וברגע שהגעתי לגיבוש הוציאותו אותווגיליתי שהבטריות נזלו והפנס נהרס** . בסופו של דבר הצלחנו לארגן את הציוד ואז הגיעאיזה תת אלוף מממממממממממממש מעצבן! הוא התחיל להסביר לנו איך להשתמש באלונקה. עכשיו מה מעצבן בוא? שהוא כולו מתנשא וממש לא אכפת משום דבר העיקר שהוא יסביר וילךאבל מה שהכי עצבן איתי זה שהוא דיבר אלינו בלשון יחיד כל הזמן הוא שאל "הבנת?" (ולאהבנתם) בהתחלה זה היה מוזר ואז רק אחד ענה לו - כן המפקד , ואז הוא שאל שוב - הבנת? ואז קלטנו שהוא גורביל ושהוא מדבר אל כולם.
בקיצור ,יוצאים למסע שכולו הליכה מהירה סביב הבה"ד - כ-500 מטר. עשינו כ-9 סיבובים סה"כ.כבר בהתחלה השתלטתי על מנשא (פק"ל) עם ג'ריקן והייתי איתו 4 סיבובים עד המשימה הצוותית. כאמור אחרי 4 אנחנו מתחלקים בתוך המחלקהל-2 קבוצות שישארו ככה עד הסוף. כמובן שאני מתבלבל בקבוצה שלי והמילואימניק צועקעלי. ** חשוב לציין שאנשים כולם ביום הראשון בבאסה - וכולם חושבים וכל מי שיהיהבגיבוש יחשוב ככה - מה אני עושה פה לעזאזל?!! הייתי יכול להיות בבית במיטה במזגן עכשיו. בכל מקרה ביום הראשון הייתי ממש בבאסה בגלל הקטע הזה וגם בגלל שבמסע המנשא נקרע לי את הכפתור במדים ונפל לי המספר ( וזה אחד הדברים שהמפקדים הגדירו - "דירבלאק אם אתם מאבדים את המספר!").** המשימות הצוותיות היו קשות בהחלט אבל בכל משימה התבלטתי והרעיון שלי היה בין הבולטים וזה שבוצע בסופו של דבר.בכל המשימות היה לך זמן לדיון אישי עם עצמך של כ-10 , ו-10 דקות לדיון עם הקבוצה . משימות כמו : מי הרוצח , בחירת 6 אנשים להמשך האנושות אחרי שואה גרעינית וכו'. המשימות לא היו קלות בכלל אבל לרוב הרעיונות שלי היו בולטים ופתרנו על פיהם. כמו כן היו משימות שהיה צריך לכתוב עליהם בעט ולעשות חישובים ולהגיש כל אחד בנפרד.** ממשיכים במסע ופותחים אלונקה. על האלונקה שמים משהו כמו 10-12 שקי חול קטנים. כל שק שקל בערך 5 קילו - ז"א שהאלונקה הייתה בערך 50 קילו. הצלחתי להישאר עליה 2 סיבובים ואז כבר לא הצלחתי להתברג , אבל לא היו עוד הרבה סיבובים והצלחתי לקבל מנשא לעוד 2 סיבובים. בסוף המסע עוצרים לעוד משימות ואחרי זה המפקדים מחלקים את החומר הלימודי. חשוב לנצל כל דקה כדי ללמוד אותו ולהביא משהו שיאטום אותם ממים - זה ממש חשוב. הדפים שלי קצת התרטבו במים אבל עדיין הספקתי ללמוד את הרוב. החומר הוא GPS, ווסת דלק , ניווט אסטרנומי , גישות בים, מבנים בים , סוגי חתירה וחומר להרצאה אישית. אני ממליץ לבוא מהבית מוכנים עם הרצאה על נושא משלכם , וביום הראשון ללמוד את ההרצאה שנתנו לכם , מבנים בים , גישות וסוגי חתירות שאלה 3 נושאים קלים והמבחנים עליהם קלים עוד יותר (נבחנים רק על אלה ביום הראשון) .הולכים לישון בשעה 10 באותו היום אחרי שנתנו לנו שעה להתארגן לשפצר דברים וללמוד. אני ממליץ להביא איזולירבנד ואולר. זה היה מצרך מאוד טוב שהקנה לי הרבה נקודות בסוציומטרי. חשוב שאלה יהיו תמיד בהישג יד כי הציוד שמביאים לכם הוא חרא ודורש שיפצור מהיר. הרבה אנשים היו זקוקים לזה ואני סיפקתי להם D: . אני ממליץ בלילה הראשון להשקיע כמהשיותר זמן ללמידה כי ביום השני אין הרבה זמן ועדיף להשקיע אותו בלימודים של החומר האחר.
יום שני
קמים ב-5 בבוקר בלי הקפצות ובלי אזעקה. אמרו לנו לישון על אזרחי ונתנו לי 7 דקות לשים מדים ברור שאנשים לא הספיקו ואני בינהם כנראה השמנתי ביום הראשון כי החגורה לא עלתה עלי. ביום הזה המשיך לי הביש מזל - מישהו גנב לי את החגורה , מישהו החליף לי את החגור בחגור יותר קטן שמתאים לאנורקסים ולא עמדתי בזמנים כמה פעמים וירדתי לשכיבות שמיכה ובטן סטטית - אבל למזלי זה היה המפקדים הצעירים שסתם מנסים לשבור אותך. יום שני זה יום ים? לא נראה לי. התברברנו הרבה אחרי שקמנו ב-5 בבוקר ובערך ב-8-9 היינו באיזור הים. היה יום מאוד גשום ובסוף אמרנו לנו לארוז כל מיני דברים בתד"ל ולקחת אותו לחוף. הגענו לחוף והתחלקנו לשישיות. כל שישיה צריכה להחזיק ידיים וללכת אחורה לתוך המים וליפול עם כל הגוף לתוך המים בעומק , להישאר שם קצת, ואז לחזור וכל זה עם להחזיק ידיים. אחרי שאתה קפוא וכולם נכנסו רצים 3 סיבובים מסביב לבה"ד. אחרי זה המפקד שאל אותנו אם אנחנו רוצים לצאת סיבוב וכמובן שענינו כן . אני וסטופיקי ועודכמכה יצאנו בזול - המפקדים =הצוערים בקורס חובלים היו בכושר מטורף ורצו ממש מהרוהיינו חייבים להיות מאחוריהם אז אני והחבר שלי שהגיע איתי לגיבוש עזרנו לחלשים מאחורה להדביק את הקצב ולא ממש הצלחנו ופתחנו פער ענק. מפקד הגיבוש שהיה גם צוער בקורס חובלים רץ ממש מהר ! עקף אותנו ואמר לנו לעצור אז עשינו רק חצי סיבוב ואז התחלנו לסחוב סגים(סירות הגומי). המזג אוויר נהיה יותר ויותר סוער וגשום אבל זה לא הפריע להם להכניס אותנו לסירות הקאה. המחלקה שלי נכנסה ראשונה. אני חייב לציין שסירות הקאה זה לא כזה נורא אבל זאת הרגשה לא נעימה. הים היה ממש סוער וגם הביאו לידינו ס"ג עם צוערים מקורס חובלים שהפעיל אתה מנוע. כל הזמן האבוב הזה קפץ אבל רק אחד הקיא. היינו בסירת הקאה שעה וחמש דקות עלפי השעון שלי ששמתי בכיס. אחרי איזה חצי שעה מסתובבים מתנוחת ההקאה ויש משימה של 20 דקות לדרג מ-1 עד 15 את הדברים הזקוקים להישרדות קבוצת אחרי התרקסות מטוס. אחרי זה שוב מסתבובים לתנוחת ההקאה. חשוב לציין שרוב ההקאות היו בחלק הזה - במשימה ! מישהו אמר שהוא חייב להקיא ופתאום הוא השפריץ החוצה את כל ארוחת הבוקר ואחריו הצטרפו עוד 2 שהיו טיפשים מספיק להסתכל עליו מקיא. ברור שלקיא לא היה לאין ללכת אז אנחנו ישבנובתוך מים עם קיא בשאר הזמן. כל המן הזה שהיינו בסירות הקאה ירד ברד וגשם חזק. יצאנו מסירות ההקאה והתחיל לרדת שוב מבול ממש חזק אז נכנסתי לאחד הביתנים ושתיתו תה. אני לא ממש זוכר מה עשינו אחרי זה אבל אז הגיעו המשימות הקבוצתיות המוזרות אלה. כמו כן קיבלנו חבלים אישיים באורך בידיוק מטר. המשימה שלי הלכה פיקס וכל הזמן עזרתי כמה שיכולתי. הצעתי הרבה רעיונות וקשרתי וסחבתי והבאתי לאנשים כל דבר שהם היו צריכים. פשוט פיציתי על זה שאני בקשירות גרוע והיו שם צופיפניקים ואנשים שסוסים בקשרים והם ידעו כפיתות טלויזית וכאלה מושגים לא מהעולם הזה אז נתתי להם לעשות את העבודה הזאת. מה שחשוב במשימה הקבוצתית להראות שליטה ,שיהיה סדר ושתחלקו את האנשים לקבוצות. האנשים צריכים להבין מה הם עושים ולא לעבודבליינד. המילונאימקים בסוף יתחקרו אותכם ותעשו לי טובה אל תתנו לעצמכם ציון 10 גם אם הייתם הכי טובים בעולם. אף אחד לא מושלם והמילואימנקים שלי לפחות לא ממש אהבו את זה שאחד האנשים מהקבוצה שלי שהמשימה שלו הצליחה נתן לעצמו 10 כי זה לא ממש הגיע לו כי הוא התייחס אלינו לא יפה וצעק עלינו כל הזמן. ביום השני יש מבחנים על חתירה , גישות , ומבנים. בלי לדעת את החומר לפרטי פרטי כנראה עניתי על הכל נכון. אחרי זהשוב עושים במקום של המבחנים משימות קבוצתיות ואז שוב תיזוזים של המפקדים הצעירים. חשוב לציון שלאורך כל הגיבוש יש ארוחת בוקר בסביבות השעה 6:30-7 , ארוחת צהריים בסביבות השעה 1, וארוחת ערב בסביבות 6:30 כל יום. באותו יום ראינו סרטון על ניווט אסטרוני ועל ווסת הדלק שקצת עזר להבין את החומר. חשוב לציין שהמבחנים על GPS היו לא קלים גם אם קראתם את החומר, על ווסת דלק היו קשים , ועל ניווט אסטרומי היה קשה מאוד בגבול הלא פתיר. למרות שיצאתי בהרגשה לא טובה במבחנים האלה עברתי בסופו של דבר. בכל מקרה ביום השני אין הרבה זמן ללמוד חוץ מבערב וכדאילכם לעשות חזרה טובה על ניווט אסטרונומי, GPS ווסת הדלק למי שלא התכונן. כמו כן שימו לב לחלקים של הוסת דלק כי צריך למלא את התרשים הזה במבחן! תסתכלו בסרטון שמראים לכם שם הסרטוט שלם וברור ולא כמו בדף המצוקמק שנותנים לכם. בכל מקרה מפקד הגיבוש חוזר ואומר שזה לא גיבוש רגיל ובאמת הגיבוש היה שונה מכל מה שקראתי באינטרנט והוא טוען שלא תהיה הקפצה, בבוקר, אולי , אבל כשהוא מדבר עם המילואמינקים בטלפון הוא אומר להם להתעורר ברבע לחמש.
יום שלישי:
בציפייה להקפצה לא ישנתי טוב , התעוררתי כמו מלא אנשים כל שעה גם כי הייתי צריך להשתין כי הרכיחו אותנו כמה פעמים ביום לסיים מימייה שהמים שבה היו מי ברז מגעילים מהברז בשירותים מלאי החרא. באחד השירותים היה אפילו חרא על התקרה. נראה לי שנרדמתי ב-12 בסוף ומישהו העיר אותי ב-3. אחד האנשים התעורר והתחיל לשים דברים בכיס למסע. התחלתי לקלל אותו ואמרתי לו שילך לישון כבר. פתאום מגיעים פנסים. אני רואה שתי אנשים אחד גוץ ואחד רזה ידעתי ישר שזה החובשים הם התחילו לגעת לאנשים ברגלים XD. באותו רגע חשבתי WTF ?!?! . עכשיו מסתבר שהייתה פאשלה כמו מלא בגיבוש הזה : ביטלו את ההקפצה בגלל מזג האוויר הסוער ושכחו להודיע לחובשים שהגיעו ב-3 למדוד לנו חום. הם הגיעו לאוהל החשוך מלא באנשים ולכן הפעילו פנסים ובדקו שאנחנו באמת שם ולא עובדים עליהם. ככשמעתי את זה התפוצצתי מצחוק ואחד אמר שהם נגעו לו ברגל והוא בעט בהם כנראה מתוך שינה. חחחחח באותו זמן גם אחד לידי התחיל לדבר מתוך שינה התפוצצתי מצחוק אחרי שהם הלכו. פאשלה נוספת : השאירו מישהו באוהל שעה וחצי בהקשב , ומפקד הגיבוש השאיר מחלקה שלמה באוהל ריק בהקשב חצי שעה והוא לא ידע איפה הם וכשהוא נכנס לאוהל אחרי שמישהו הגיע אליו וביקש הארכה או משהו כזה הוא ראה אותם והתפוצץ מצחוק ומייד אמר להם להסתבובב. בקיצור יום שלישי היה יום יבשה ועשינו מלא משימות בבית החובל אני לא זוכר ממנו הרבה עד הרבה אבל אני זוכר שהיה קשה בהרבה מהיום השני , ושהמשימה שלי הלכה חרא אבלאמרתי למפקד שאני לומד מהטעויות והסברתי לו למה היה לי קשה ולמה טעיתי וכיצד ניסיתי לכפות על זה וכנראה המילואינקים אהבו את זה. כאמור יש פה מבחנים ואחרי זה המילואימנקים עושים עוד ראיונות אישיים עם המילונאקים והותרתי עליהם הרבה רושםכבחור רציני ואחראי. בשלב הזה אני מציע למי שיש לחרבן - כן האוכל של גורם לכאבי בטן ללכת אחרי הראיון כי זה לא על זמנים וככה לא תילחצו ואתם תמיד יכולים לתרץ שהייתם בדרך לראיון אישי. מי שלומד מקצועות טכנולוגיים גם יהיה בראיונות למגמות מכונה ואלקטרוניקה באותו יום אבל זה לא אומר שעברתם בכלל. שמה הראשי מגמות היו תת אלופיםאני חושב והם היו ממש נחמדים והתרשמו ממני. בזמן הזה של הראיונות נשרף איזה 3 שעות ואחרי זה המפקדים החליטו להעביר אותנו מהאוהלים למגורים של החובלים אחרי הימ"פ \ טירונות לא זוכר בגלל הסופה שהתחוללה. המפקדים חזרו ואמרו שהגיבוש לא נגמר ושלא תהיה שבירת דיסטנס אבל פתאום שתיים מהמפקדים אומרים לנו לקפוץ להסתבובב להרים ידיים ומפקד הגיבוש צועק עליהם לרדת למצב 2 והם מתחילים לחקות אותנו ואז הם עולים וצועקים עליו שאם הוא לא יורד אז הם לא יורדים ובסוף אנחנו מורידים אותם למצב אחד ומתחילים לצחוק עליהם וכן נשבר הדיסטנס והתחיל לרדת מבול. הלכנו לבית החובל והרצנו דחקות על הגיבוש והעלנו את כל הקטעים המצחיקים והיו הרבה כאלה. הולכים לישון טוב - אבל במקום לישון ב-11 דיברנו בחדר ועשינו זולה עם כל האוכל ואכלתי מלא צו'קולוקים= בשפת חיל הים זה ממתקים והמפקדים טענו שאסור להביא את זה לגיבוש. באותו יום נוכחתי לדעת שיש אנשים מפגרים בגיבוש ואחד מהאנשים שהיה איתי בחדר לא הוריד גרביים שלוש ימים ובואו נגיד שהיו לו שלפוחיות על השלפוחיות. התעוררנו ב-6:30 בערך אחרי שבאמצע הלילה ירד ממש ממש הרבה ברד שהעיר אותי פעם אחת , והיה רעם כל כך חזק שחשבתי שהפציצו את הבה"ד.
יום רביעי:
קמים בבוקר, לאט לאט . הולכים לחדר אוכל והפעם יש לנו 35 דקות לאכול ולא 17. הולכים לאספנות ושורפים שם שעתיים עד שמוצאים את כל הבגדים האבודים והציוד שחתמנו עליו. אחרי זה יש מסדר טילים ומקבלים את הפלאפונים והארנקים חזרה. אחד מהתת אלופים מתחיל להקריא את הרשימה ואני כל הזמן חושב בטח אני יהיה הבא. פתאום הוא מקריא ... : רן.... (נפל לי הלב לתחתונים) צור. אהה איזה מזל זה לא אני . בקיצור לא הופעתי ברשימה של אלה שעפו הביתה והיו כמה אנשים שהגיע להם הרבה יותר חובלים ממני אבל הם הלכו כנראה הייתה להם בעיית אמינות. נשארו 15 אנשים וכולנו עברנו - בלי פסיכולוג ובלי כלום קיבלנו תשובות 30 דקות אחרי המסדר טילים בשונהמגיבושים אחרים. הרמנו כוסית עם התת אלופים והיה סבבה ואז נסענו הביתה.
מקווה שלא החסרתי פרטים. אם יש לכם שאלות - אל תהססו לשאול.
אני התקבלתי למגמת אלקטרוניקה דרך אגב.
ציטוט ההודעה
