Megadeth
מגאדת' (Megadeth) היא להקת ת'ראש מטאל אמריקאית, שנחשבת לאחת מלהקות המטאל המצליחות והמשפיעות בהיסטוריה.
הלהקה מונהגת על ידי הגיטריסט והסולן דייב מאסטיין. הלהקה הוקמה בשנת 1983, פורקה בשנת 2002 ואוחדה מחדש בשנת 2004.
הקמת הלהקה
זמן קצר לאחר שהגיטריסט הראשי דייב מאסטיין פוטר ממטאליקה עקב שימוש בסמים וסכסוכים אישיים, מאסטיין ושכנו הבאסיסט דייוויד אלפסון הקימו את מגאדת'. מאסטיין הפך למחבר המילים ומלחין הראשי בלהקה וגם ניגן בגיטרה ולאחר שלא מצא זמר שהתאים לדרישותיו הפך גם לסולן הלהקה. תוך זמן קצר, הלהקה הוסיפה את המתופף לי ראש וגיטריסט זמני (קארי קינג מסלייר). מאוחר יותר באותה שנה, ראש הוחלף על ידי גאר סמואלסון, וכריס פולנד לקח את מקומו של קינג בגיטרה.
בסוף 1984, הם היו חתומים בחברת ההקלטות קומבט, ובמאי 1985 שיחררו את אלבומם הראשון, הקרוי killing is my business... and business is good. ללהקה הוקצבו $8,000 להקלטת ולהפקת האלבום, אך חברי הלהקה בזבזו יותר ממחצית הסכום על סמים, מה שבא לידי ביטוי באיכות הסאונד הנמוכה של האלבום. אבל אפילו עם הפקה גרועה יחסית ותמונת עטיפה עלובה (לדבריו של מאסטיין, ברגע שראה את התמונה הוא חשב "רימו אותנו!"), האלבום התקבל היטב והיה מוצלח ביותר ושילב אלמנטים של ת'ראש, ספיד מטאל וג'אז.
בנובמבר 1986 הם שיחררו את אלבומם השני, Peace sells... but who's buying ,שהביקורות היללו כאלבום ת'ראש מטאל עצום של מגאדת'. הפקה משופרת וכתיבה מתוחכמת יותר הביאה למגאדת' ביקורות טובות ומיקום לצדן של להקות כמו מטאליקה, סלייר ואנתרקס ב"רביעיה הגדולה" של הת'ראש מטאל. מאוחר יותר באותה שנה, מגאדת' הוחתמו בחברת קפיטול, שגם קנו את הזכויות לאלבום "peace sells" מחברת קומבט.
פירוק הלהקה
בשנת 2001, מגאדת' חתמו על חוזה עם חברת סנקטוארי, ולאחר זמן קצר הוציאו אלבום חדש, בשם The World Needs A Hero שהוכרז על ידי המעריצים כחזרה מוצלחת.
ב-3 באפריל, 2002, מאסטיין הכריז בפומבי על עזיבתו את הלהקה. הסיבה הרשמית הייתה פגיעה עצבית בידו השמאלית. החברים האחרים החליטו לפרק עקב זאת את הלהקה. הדבר נראה כסופה של להקה בת כמעט 20 שנה.
החזרה
בהדרגה, הפיזיותרפיה עזרה לידו של מאסטיין להחלים. לאחר שלמד מחדש לנגן על הגיטרה, הוא כתב את אלבום הסולו הראשון שלו ותכנן הנפקה מחודשת של הקטלוג של מגאדת' (בהפקה מחודשת). בשנת 2004 הוא יצר קשר עם חברי הלהקה המוקדמת עם בקשה לעזרה בהקלטת האלבום החדש שלו שנקרא במקור Blackmail The Universe (שמו של השיר שפותח את האלבום), אבל בסוף שמו שונה ל-The System Has Failed (ביטוי מתוך השיר השלישי, Kick The Chair שמבקר את מערכת המשפט). בגלל ההסכם עם חברת ההקלטות שלפיו מגאדת' חייבת לחברה עוד אלבום, האלבום היה חייב להשתנות מאלבום סולו לאלבום האחרון של מגאדת'. האלבום הוקלט עם ויני קולאיוטה על התופים, כריס פולנד (שניגן עם מגאדת' בשנות ה-80) על גיטרה סולו\ריתם וג'ימי לי סלואס על גיטרת הבס. כמו שדייב מאסטיין אמר: "מגאדת' באיטיות קמה לתחייה".
נושאי שירים
מלבד סגנון הנגינה בגיטרה המיוחד למגאדת', ישנם מספר נושאי שירים החוזרים שוב ושוב באלבומים. נושאי מלחמה וצבא - במיוחד מלחמה גרעינית - הוא נושא משותף להרבה משירי הלהקה. למעשה שם הלהקה הוא עיוות של המילה Megadeath, מונח שהומצא בצבא ארצות הברית ומשמעותו מוות של מליון אנשים). לבד ממלחמה גרעינית ישנם נושאים לשירים כמו קונספירציות ממשלתיות, שחיתות וצביעות השלטון והחברה, ואפילו הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ראויים לציון שירים כדוגמת Architecture of Aggression, Rust In Peace... Polaris, Peace Sells... But Who's Buying?, Blackmail The Universe, Symphony of Destruction ושיר הנושא של האלבום החדש, United Abominations.
בנוסף שירים רבים עוסקים בנושאים חברתיים ופוליטיים כגון התמכרות להימורים, הכחדת חיות בר, ורודנות. שירים כדוגמת Countdown To Extinction, Foreclosure of a Dream, Family Tree, Sweating Bullets, FFF.
כמו כן למגאדת' ישנם שירים רבים בנושאים הקשורים למערכות יחסים, כולם למעט אחד (Promises מהאלבום "The world needs a hero") מדברים על פרידה/בגידה או בעלי "טוויסט" אפל. שירים כדוגמת Trust, A Tout Le Monde.
הופעות בישראל
ב-22 ביוני 2005 שוב הופיעה מגאדת' בישראל במסגרת פסטיבל "מטאליסט", אך לצערם של המעריצים המשטרה נאלצה להפסיק את ההופעה לאחר כ-45 דקות בלבד עקב כשלים ארגוניים של ההפקה והמשטרה וקריסת גדר הלחץ [1]. לאחר הופעה זו החלה מגאדת' סיבוב הופעות בשם Gigantour ברחבי ארצות הברית, שבו היא ניגנה לצד להקת הפרוג מטאל דרים ת'יאטר.
במרץ 2007 הודיע דייב מאסטיין כי הלהקה תשוב לישראל "להשלים את מה שהתחילו" ולהופיע מול הקהל הישראלי. ההופעה התקיימה ב-2 ביולי 2007 במועדון האנגר 11 בנמל ת"א, הפעם ללא פסטיבל ולהקות חימום רבות אלא אחת בלבד-Betzefer. במהלך ההופעה דייב דיבר רבות עם הקהל וציין את אהדתו הרבה לקהל המעריצים בארץ. בסיום ההופעה הודיע דייב, שהוא תמיד מקיים הבטחות ושההופעה הינה קיום ההבטחה, לחזור ולנגן בתל-אביב, לאחר הפסקת ההופעה הקודמת בפסטיבל מטאליסט 2005.
חברי ההרכב
חברים לשעבר
גיטריסטים
אל פיטרלי
מרטי פרידמן
ג'ף יאנג
מייק אלברט
כריס פולנד
קארי קינג
גרג הנדווידט
בסיסטים
ג'יימס מקדונו
דייוויד אלפסון
מתופפים
ג'ימי דגראסו
ניק מנזה
צ'אק בהלר
גר סמואלסון
לי רוש
דיז'ון קרות'רס
Metallica
מטאליקה (Metallica) היא להקת ת'רש מטאל אמריקאית שנוסדה באוקטובר 1981.
בשנות השמונים הייתה ידועה מטאליקה כלהקה קיצונית, שהולכת נגד הזרם, יוצרת מוזיקה כבדה ולא מלודית ושרה על נושאים קשים ובלתי נעימים. לאחר שתרמה רבות להתפתחות המטאל בשנות השמונים, הרחיבה הלהקה את קהל היעד שלה בתחילת שנות התשעים על ידי מיתון משמעותי של הסגנון. היא היוותה את הדוגמה הבולטת ביותר ללהקת מטאל מצליחה, אך הואשמה במקביל בהתמסחרות על ידי מעריציה הוותיקים שלא הסתגלו לשינויי הגישה המוזיקלית. מעריצים אלה טוענים שמטאליקה נטשה את שורשי הת'רש מטאל שלה.
מטאליקה היא להקת המטאל המצליחה ביותר בהיסטוריה, עם היקף מכירות הנאמד במעל ל-100 מיליון אלבומים.
מוזיקה
מטאליקה הייתה אחת הלהקות המייסדות של סוגת הת'ראש מטאל, אשר מבוססת כולה על מהירות נגינה קיצונית ושליטה טכנית בכלים, בעוד השירה והמלודיה נדחקים הצידה ואינם מקבלים חשיבות גדולה, בניגוד לסגנון המטאל הקלאסי של להקות המטאל הגדולות דאז דוגמת איירון מיידן.
המוזיקה של מטאליקה הייתה כבדה, רועשת, טכנית ומהירה, אינסטרומנטאלית ברובה הגדול וקשה לעיכול. הצליל שלה היה "מלוכלך" ולא הרמוני. שירתו של הסולן, ג'יימס הטפילד, הייתה צעקנית ואגרסיבית. למרות כבדותה של מוזיקה זו והיותה קשה לעיכול לאוזן הבלתי מורגלת זכתה מטאליקה להערצה עצומה ובלתי צפויה, ואלבומיה נמכרו במיליוני עותקים. אף על פי כן, בשנות ה-90 חל מפנה חד במוזיקה של מטאליקה והיא הואשמה ומואשמת עד היום בהתמסחרות.
שנות השמונים
הקמת הלהקה
מטאליקה נוסדה באוקטובר 1981 בלוס אנג'לס, קליפורניה על ידי המתופף לארס אולריך והגיטריסט והזמר ג'יימס הטפילד.
כשמלאו למתופף לארס אולריך 17 שנים, היגרו הוא ומשפחתו מדנמרק ללוס אנג'לס שבארצות הברית. אולריך, שהתמקד כל ילדותו בטניס, הכיר בשנות העשרה שלו מספר להקות הבי מטאל מבריטניה, והחל לזנוח את הטניס לטובת תחביבו החדש (שהפך למאוחר יותר לאובססיה), מוזיקה, ובעיקר הבי מטאל. לארס החליט שהוא רוצה לתופף בלהקת הבי מטאל, פרסם מודעה בעיתון וכך הכיר את הגיטריסט והזמר, ג'יימס הטפילד. השניים החליטו להקים להקת מחתרת, שתנגן בסגנון שונה מכפי שהיה נהוג עד אז. השניים אימצו סגנון אגרסיבי, מהיר, מלוכלך ונטול כל פוזה של מראה חיצוני (דבר שהיה נפוץ בשנות ה-80). הצמד צירף ללהקה את הגיטריסט דייב מוסטיין והבסיסט רון מק'גובני, והלהקה החלה להופיע באזור לוס אנג'לס.
באחד המועדונים שבו הופיעה מטאליקה הופיעה גם להקה בשם Trauma, שהבסיסט שלה, קליף בארטון, הרשים את חברי הלהקה ומיד אחרי ההופעה הציעו לו חברי מטאליקה להצטרף אליהם. בארטון הסכים בתנאי שהלהקה תעבור לנגן בסן פרנסיסקו. חברי הלהקה קיבלו את הצעתו של בארטון לעבור לסן פרנסיסקו, צירפו אותו ללהקה, ובמקביל פיטרו את רון מק'גובני. הלהקה החלה להופיע באזור סן פרנסיסקו, והפכה עם הזמן לאחת הלהקות המוכרות באזור.
מטאליקה הוציאה קלטת דמו בשם No life 'til leather, שהופצה בכל רחבי ארצות הברית, וזכתה להצלחה רבה בקרב חובבי המטאל. חברת תקליטים מניו יורק בשם Megaforce שמעה את החומר של מטאליקה והציעה למטאליקה לחוזה להקלטת אלבום הבכורה שלהם. האלבום היה אמור להיקרא תחילה Metal Up Your Ass!, אך אנשי ההפקה דחו את הרעיון, ולבסוף הוחלט שהאלבום ייקרא Kill 'Em All ("לחסל את כולם", הכרזה שמכוונת כנראה אל חברות התקליטים).
הגיטריסט דייב מאסטיין פוטר מהלהקה על ידי הגיטריסט השני, ג'יימס הטפילד, עוד לפני צאת האלבום הראשון. זה קרה לאחר שמאסטיין הגיע מסומם לחזרות ובעט בכלבתו של הטפילד. כמו כן, כשמאסטיין היה משתכר יחד עם שאר חברי הלהקה, הוא היה הופך פעמים רבות לאדם אלים במיוחד, דבר שלא מצא חן בעיני הלהקה.
את מקומו של מאסטיין תפס הגיטריסט קירק האמט, אשר לימים נודע כווירטואוז בעל יכולות מרשימות מבחינת טכניקה ומהירות. מאסטיין, לעומת זאת, התפרסם לימים כמקימה וכסולנה של להקת המטאל האמריקאית המצליחה מגאדת', הנחשבת בעיני רבים למתחרה של מטאליקה, הן מבחינה אומנותית (בשל הדמיון בסגנון המוזיקלי) והן מבחינה אישית (בשל היריבות בין הטפילד למאסטיין).
מותו של קליף בארטון
האלבום "אדון הבובות" זכה להצלחה מסחררת, ובאותה שנה יצאה הלהקה לסיבוב הופעות. דווקא בשיא ההצלחה, פקדה את הלהקה טרגדיה. במהלך סיבוב ההופעות, כששהתה הלהקה בשבדיה, אוטובוס הלהקה החליק והתהפך, כאשר חברי הלהקה נמצאים בתוכו. הבסיסט קליף בארטון, שישן באותו הזמן, נזרק מחלון האוטובוס, שנחת עליו. הוא ככל הנראה נהרג בשלב זה אך לא ניתן לדעת זאת בוודאות מכיוון שכאשר ניסו למשוך את את האוטובוס, כבל הגרירה נקרע והאוטובוס נחת עליו שנית. התמונות של רגליו של קליף ברטון רדפו את חברי הלהקה לעד והותירו בהם צלקות נפשיות. שאר חברי הלהקה לא נפגעו בתאונה.
בערב הקודם לאסון החליף בארטון את מיטתו עם הגיטריסט, קירק האמט, בעקבות התערבות במשחק קלפים וכך למעשה ניצלו חייו של האמט וקופחו חייו של בארטון.
במהלך ההלוויה הושמעה היצירה האינסטרומנטאלית Orion, בה נטל בארטון חלק מרכזי.
נסיבות התאונה העסיקו רבות את הלהקה ואת מעריציה, אך למרות זאת לא מצאו את סיבת התאונה. חברי הלהקה האשימו את נהג האוטובוס, בכך שנהג תחת השפעת אלכוהול , והוא מצידו הכחיש, והאשים את הכביש הקפוא והחלק עקב מזג האוויר החורפי.
סיכום
ארבעת האלבומים הראשונים של מטאליקה הם אלבומים כבדים וקיצוניים, המאופיינים בצליל מלוכלך, שירה צעקנית (למעט האחרון), מהירות נגינה גבוהה, טכניקה מרשימה לכל הדעות וסולואים ארוכים, ויחד עם זאת, גם מספר יצירות מלודיות.
למרות היותם של השירים מאוד אנטי-ממוסחרים, הן מבחינת המוזיקה הקיצונית והן מבחינת המלים הבוטות והבלתי נעימות, ארבעת האלבומים זכו להערכה רבה בקרב המבקרים ומומחי המוזיקה, ולהצלחה מסחרית עצומה. למעשה, ארבעת האלבומים נמכרו במיליוני עותקים כל אחד, ללא כל חשיפה באמצעי התקשורת (למעט וידאו קליפ אחד בודד לשיר One מתוך "...וצדק לכל").
לקראת סוף שנות ה-80, מטאליקה החזיקה במעמד בלתי מעורער של אחת מלהקות הרוק והמטאל המובילות בעולם, ואולי אף המצליחה שבהן. בתחילת שנות ה-90 חלה תפנית מסוימת.
חברי ההרכב
חברים בעבר
את מי מבין השניים אתם מעדיפים???
דיון| Metallica Vs. Megadeth
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי שלומי~אבורמד
