דבר תורה לפרשת ראה
לקטתי מתוך "מעינה של תורה".
"כִּי-יַרְחִיב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ, וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר, כִּי-תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר--בְּכָל-אַוַּת נַפְשְׁךָ, תֹּאכַל בָּשָׂר. כא כִּי-יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם, וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לְךָ, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ--וְאָכַלְתָּ, בִּשְׁעָרֶיךָ, בְּכֹל, אַוַּת נַפְשֶׁךָ."
(דברים פרק י"ב, פסוקים כ-כ"א)
אדם הראשון אסור היה עליו לאכול בשר, כי אם רק צמחים, ואילו לנח הותר לאכול בשר.
לכאורה מקום היה לחשוב, כי נח עלה בצדקותו עם אדם הראשון, שכן הותר לו לאכול מה שנאסר על אדם הראשון.
אולם באמת אין הדבר כך, אלא אדם הראשון בתור יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא היה במדרגה כה גבוהה עד שברצותו לאכול בשר היה טועם את טעמו של הבשר גם בירקות שהיה אוכל כדרך שהיו בני ישראל טומים במן את כל הטעמים שאיוותה נפשם - ממילא לא היה צורך בעל חי כדי לטעום טעם בשר.
אבל נח לא היה בעל מדרגה כה גבוהה ולכן ברצותו לאכול בשר נאלץ היה להמית תחילה בעל חי.
זהו באמר הכתוב: "כי ירחיב ה' את גבולך" - כי תהיה מבחינה רוחנית גדול במידה מספקת, במדרגה של צדיק גמור, אזי "ואמרת אוכלה בשר" - יספיק אם רק תאמר שרצונך בבשר - "בכל אוות נפשך תאכל בשר" - וכבר תשיג את מבוקשך ותאכל בשר, גם אם לא תשחט אומה, לפי שתטעם את טעמו של הבשר בכל מאכל שתאכל.
אבל אם "כי ירחק ממך המקום" - ה' יתברך, שהוא מקומו של עולם, ירחק ממך, לא תהיה במדרגה של צדיק גמור, אזי לא יועיל לך הרצון בלבד, אלא "וזבחת מבקרך ומצאנך" - יהיה עליך לטרוח ולשחוט בעל חי כדי שיהיה לך בשר ממש.
(דעת זקנים בשם הגמהר"ש קלוגר ז"ל)
(תודות ליואל שליקט)
ציטוט ההודעה
