דבר תורה
דבר תורה לפרשת לך לך
/ בן ציון אדורם/ י"ב חשון תשס"ז
פרשת לך לך מציגה לנו את אברהם אבינו במצוקה: עקב רעב בארץ נאלץ אברהם לרדת מצרימה, והוא חושש שיבולע לו בגלל יופיה של שר :
י וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ.
יא וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ.
יב וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ.
יג אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ.
אברהם משכנע את שרי להציג את הקשר ביניהם באופן שונה ממהותו האמיתית; אבל נימוקי השכנוע הם מוזרים:
וְהָרְגוּ אֹתִי
וְאֹתָךְ יְחַיּוּ
אסור לטעות כאן: כשאברהם מתאר לשרי מה הדברים הרעים שעלולים לנבוע, הוא מתאר כאן שני דברים רעים: אותי יהרגו, אותך יחיו. שני האירועים הם תחת הכותרת "התוצאות הרעות שיקרו אם לא תגידי שאת אחותי".
שואל הבאר יוסף:
מילא, ברור לנו שאם יהרגו את אברהם זה נורא ואיום, אבל איזה מין איום זה שאברהם מתאר לשרה - מה כל כך רע בכך שיחיו את שרה?
מתרץ הבאר יוסף:
כדי להבין את דברי אברהם, צריך לעיין בהלכות יהרג ואל יעבור:
דין יהרג ואל יעבור מקורו בגמרא במסכת סנהדרין:
"אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק:
נימנו וגמרו בעליית בית נתזה בלוד –
כל עבירות שבתורה, אם אומרין לאדם עבור ואל תהרג, יעבור ואל יהרג;
חוץ מעבודה זרה, וגילוי עריות ושפיכות דמים.
ועבודה זרה לא?
והא תניא – אמר רבי ישמעאל, מנין שאם אמרו לו לאדם עבוד עבודה זרה ואל תהרג, מנין שיעבוד ואל יהרג?
ת"ל (ויקרא כב) "וחי בהם", ולא שימות בהם;
יכול אפילו בפרהסיא? תלמוד לומר (ויקרא כ) "ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי";
אינהו דאמור כרבי אליעזר, דתניא – רבי אליעזר אומר (דברים ו) "ואהבת את ה‘ אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך":
אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך, ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך?
אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך, ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאדך.
[עד כאן הלימוד על עבודה זרה;] גילוי עריות ושפיכות דמים [מנין?]
כדרבי, דתניא - רבי אומר (דברים כב) "כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה":
וכי מה למדנו מרוצח? מעתה הרי זה בא ללמד ונמצא למד - מקיש רוצח לנערה המאורסה:
מה נערה המאורסה ניתן להצילו בנפשו, אף רוצח ניתן להצילו בנפשו;
ומקיש נערה המאורסה לרוצח: מה רוצח יהרג ואל יעבור, אף נערה המאורסה תהרג ואל תעבור.
רוצח גופיה מנא לן?
סברא הוא, דההוא דאתא לקמיה דרבה ואמר ליה - אמר לי מרי דוראי זיל קטליה לפלניא ואי לא קטלינא לך;
(כלומר – בא אדם לפני רבה, ואמר לו, ראש העיר הגוי שלי אמר לי להרוג אדם מסוים ואם לא, יהרוג הוא אותי, מה לעשות?)
אמר ליה לקטלוך ולא תיקטול: מי יימר דדמא דידך סומק טפי? דילמא דמא דהוא גברא סומק טפי!
(פסק לו שיהרג ולא יהרוג – מי יאמר לו שחייו עדיפים על חיי אותו אדם שציוו עליו להרוג).
כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שלא בשעת שמד אבל בשעת שמד, אפי‘ מצוה קלה יהרג ואל יעבור;
כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: אפילו שלא בשעת שמד לא אמרו אלא בצינעא, אבל בפרהסיא, אפילו מצוה קלה יהרג ואל יעבור;
מאי מצוה קלה? אמר רבא בר רב יצחק אמר רב - אפילו לשנויי ערקתא דמסאנא.
(אפילו לשנות את שרוך הנעל ממה שנהגו הגויים למה שנהגו היהודים).
וכמה פרהסיא? אמר ר‘ יעקב אמר רבי יוחנן אין פרהסיא פחותה מעשרה בני אדם.
פשיטא!
ישראלים בעינן, דכתיב (ויקרא כב) ‘ונקדשתי בתוך בני ישראל‘ ".
מתוך הסוגיה הזו בגמרא פסקו הפוסקים כי יש שלוש דרגות בדין יהרג ואל יעבור:
µ מדרגה ראשונה – שלוש העבירות החמורות של גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה, שהתורה צוותה בהן שחובה למות ולא לעבור אותן עבירות;
µ מדרגה שניה - עבירות שהתורה לא צוותה בהן יהרג ואל יעבור, אבל גוי דורש מיהודי לעבור את העבירה כדי להעבירו על דתו – מותר (אבל לא חובה) להרג ולא לעבור את העבירה;
אבל גם בתוך הדין של גילוי עריות יש מחלוקת, לגבי אשה: אשה הנבעלת היא, כידוע, "קרקע עולם", כלומר, פאסיבית ואינה עושה שום מעשה, ונחשב לה כאונס, דאונס רחמנא פטריה;
ולכן נחלקו הפוסקים:
µ שיטת התוספות והרמ"א היא שאינה מחוייבת להרג בגילוי עריות, אבל אם תרצה, מותר לה להרג;
µ ושיטת הרמב"ם היא שלא פוסקים הלכה לפי התירוץ "קרקע עולם", וגם אשה מחוייבת להרג ולא לעבור בגילוי עריות.
אבל בתוך המחלוקת הזו, אין ספק שגם אם אין על האשה חובה להרג, מותר לה להרג.
עכשיו, אומר הבאר יוסף, לאחר שהבנו את דין יהרג ואל יעבור באשה בעבירה של גילוי עריות, אפשר להבין בקלות את דברי אברהם לשרה:
"כי בודאי לא תסכים שרה ברוב צדקתה וקדושתה להנשא לגוי טמא ומשוקץ ועובד עבודה זרה, ובודאי תקוץ בחיים כאלו ותרצה למסור נפשה להריגה, אולם כל זה יהיה אפשרי לה אם אברהם ישאר בחיים, ואם כן תהיה אשת איש שהיא בכלל גילוי עריות שיהרג ואל יעבור;
אבל אם יהרגו את אברהם והיא תשאר פנויה, אז לא יהיה לה שום היתר למסור נפשה להריגה, כיון שאין בזה עבירה של גילוי עריות אם היא פנויה, ואז תהיה מוכרחת בעל כורחה להשאר תחת עכו"ם טמא שיקחנה, וחייה אינם חיים וטוב לה מותה מחיים כאלו".
שבת שלום !
גם אני באגודת הפינגוינים
ציטוט ההודעה
