בעניין כריס בנואה, ה-WWE רצו שתצא לתקשורת מכיוון שאתה אינטיליגנט ויודע להתנסח?
"הם לא הוציאו אותי לתקשורת, אני רציתי לצאת בעצמי. אף אחד לא אמר לי לעשות שום דבר. למעשה, אני התקשרתי לסטפני מקמהן וביקשתי ממנה לפרסם את דעתי בנושא באתר הרשמי שלי. סטפני העדיפה שכל המתאבקים לא ידברו בתקשורת כי לא משנה מה נגיד זה ייצא רע. למחרת וינס מקמהן הודיע לכולם שלאחר שהם שקלו את זה הם מאשרים לכל מי שרוצה להתראיין או לכתוב בלוג בעניין- שנרגיש חופשי. הוא ביקש שנאמר את האמת, ושלא ניגרר לעובדות שהן לא מאושרות".
"חשבתי על מה לכתוב במהלך אותו שבוע ואז ראיתי את תכנית הטלוויזיה של ננסי גרייס, שאירחה את סופרסטאר בילי גראהם, מארק מרו ואת אלמנתו של ג'וני גראנג'. אני זוכר שרציתי להקיא מהתכנית הזאת. נכנסתי לאינטרנט וראיתי את הבלוג של אחד החברים הכי טובים שלי גרגורי הלמס, זה היה בלוג מאוד חריף שנתן לי השראה לכתוב בעצמי. עוד באותו לילה כתבתי את הבלוג שלי באתר הרשמי שלי".
אפשר היה להרגיש שאתה ממש כועס.
"נכון, וזה קיבל פירסום חיובי ושלילי. קיבלתי פניה מננסי גרייס להשתתף בתכנית הבאה שלה ועוד פניות מתכניות נוספות שנעתרתי לאחת מהן".
רצית להשתתף בתכנית של ננסי גרייס?
"לא כי ידעתי שזו תכנית מגמתית שאתה לא יכול לצאת טוב שם. פינלי היה בתכנית הזאת ואמר לי שהם כיבו לו את המיקרופון".
זאת, וגם כי ממש היה קשה להגן על התעשייה הזאת כשכל המקרים האלו קורים.
"נכון, אני לא אומר שלא היו בעיות, זה מצב בעייתי. יש לא מעט בעיות בתעשייה הזאת. אני רוצה להאמין שכל הבעיות האלו מאחורינו. צריך להיות כנים, החבר'ה שמתו לאחרונה הם רובם מהתקופה שבאמת הייתה אווירה של כוכבי רוק, בלי ביקורות ובלי נהלי בריאות חמורים כמו היום. רוב המתים לא היו ב-WWE כבר 5 או 6 שנים".
כנראה שזו בעיה כללית בכל התעשיה הזאת.
זאת לא בעיה בכל התעשיה, זו בעיה בכל העולם. בכל העולם יש בעיית סמים. לכולם נוח להצביע על תעשיית ההיאבקות ולהרים צעקה שזו תעשייה רקובה ומסוממת, אבל תגידו לי אתם, בהוליווד אין בעית סמים? בתעשיית המוסיקה אין בעיית סמים? פשוט לכולם נוח לשים אותנו במוקד".
כן, אבל מחקר של USA טודיי הראה שלמתאבקים יש סיכוי גבוה יותר למות לפני גיל 50. אז כנראה שכן יש בעיה בעיקר בתעשיית ההיאבקות.
כן, אבל מתוך כל הרשימה הזאת היו רק כמה מקרים של מיתות של מתאבקים פעילים ב-WWE ולא כולם קשורים בהכרח לסמים. אואן הארט מת כתוצאה מתאונה, כריס בנואה התאבד, רוס האס נולד עם מום בלב, אדי גאררו התחיל להשתמש בסמים הרבה לפני שהגיע ל-WWE, לבריאן פילמן הייתה בעיית סמים, ובכלל כל המתאבקים האלו עם בעיות הסמים, סופם ידוע מראש אז אני לא מבין למה ה-WWE צריכים לספוג את כל האשמה".
ישנם מתאבקים אחרים, קורט הניג, בריטיש בולדוג...
"בולדוג לקח סטרורידים שהיו הורגים 20 איש, לא רק אחד. היה סיפור ששמעתי על התקופה שלו ב-WCW, הם רצו להחזיר את אולטימט ווריור, והתקינו מעין דלת נסתרת בתוך הזירה, בולדוג נפל עליה ופרק את הכתף, ובמקום לטפל בפריקה הוא פשוט לקח כמות עצומה של משככי כאבים. יש הרגשה בקרב מתאבקים ששום דבר לא יקרה להם, וזאת הבעיה".
בזמנו, לפני 16 שנה, האלק הוגאן התארח אצל ארסיניו הול והכריז שמעולם לא לקח סטרואידים ושחוץ ממנו ובילי גראהם כל יתר המתאבקים משתמשים בזה. בשבוע שעבר פגשתי את הוגאן והוא אמר לי שהוא השתמש בכל יום בסטרואידים, ושהכל היה קשקוש.
"נו בבקשה, אפילו הגדול מכולם".
"אני אספר לכם סיפור קטן. התארחתי בתכנית אירוח ונשאלתי שם האם אני לוקח סטרואידים. עניתי שאני לא לוקח אותם, אבל שכן לקחתי בעבר. למחרת באינטרנט קראתי תגובות על כך שאני שקרן ושאני כן לוקח סטרואידים".
וינס מקמהן העניש אותך על כך אי פעם? הכוונה על כך שאתה מעז להודות שנטלת סטרואידים בעבר?
"ממש לא. הוא כל הזמן אומר לנו להיות כנים ולומר את האמת. לא לקחתי ולא כדור אחד אסור מהשניה שהגעתי ל-WWE, כשעבדתי בארגונים עצמאיים ניסיתי הכל מהכל. אמנם לעולם לא לקחתי כמות גדולה של סטרואידים אבל אתם יודעים למה הפסקתי לגמרי? בגלל מדיניות הבריאות של ה-WWE. המדיניות הזאת גורמת למתאבק להבין שמקום העבודה שלו חשוב פי 10מעוד כמה פאונדים של שרירים שהסטרואידים יתנו לו ובתמורה הם מתגמלים בבונוסים ובפושים מקצועיים. אני יכול להעיד על בובי לאשלי ובמיוחד על ג'ון סינה שהם מעולם לא לקחו גרם אחד של סטרואידים בחייהם. ותראו איזה פוש הם מקבלים".
קרדיט ל-wwe.co.il על הכתבה.





ציטוט ההודעה


