אל הקליקה של יוצאי בית הספר רימון, מצטרפת חברה חדשה, או יותר נכון, נספחת. בדרך לאלבום בכורה, ההשוואות לא ממש מעניינות את יעל נחשון
קחו צעד אחד אחורה לפני שאתם מתחילים לשפוט ולקטלג אותה מראש כזמרת החדשה מאסכולת בית הספר רימון. יעל נחשון מבקשת להבהיר: היא אמנם חברה טובה בקליקה ואחת ממקימי "הפרלמנט", ובכל זאת, יותר מדבר אחד מבדיל אותה מהרימונאים: היא מגיעה מרקע שונה (ג'ז וביצוע, פחות כתיבה), היא לא למדה איתם ולכן לא נמצאת בחבר'ה שלהם, ואת חלקם היא בכלל לא מכירה הרבה מעבר לשלום-שלום.
נחשון למדה שנה אחת בלבד ברימון, במחזור של קרן פלס ומירי מסיקה, אבל את התואר שלה היא הוציאה דווקא בניו סקול יוניברסיטי שבניו יורק. אז איך ולמה היא בכל זאת נקשרת אל החונטה? "את איתי פרל הכרתי מזמן ושמרנו על קשר גם כשהייתי בחו"ל", היא מספרת, "כשחזרתי, הוא הכיר לי את החברים שלמדו איתו. זו היתה תקופה שבה הם למדו קורס לכתיבת שירים עם יהודה עדר ומצאו את עצמם ממשיכים אותו גם מחוץ לשעות בית הספר, אז החלטתי להצטרף אליהם".
בסופו של דבר, ההתעקשות בכל ההתעסקות ברימון לא ממש משנה לנחשון. "אני לא מנסה להלחם בשום דבר ובטח שלא להתבדל מהקבוצה הזאת של בוגרי בית הספר. זה מרגיש חסר סיכוי ובעצם גם לא כל כך מעניין. מדברים על זה כתופעה ושוכחים שגדולים וטובים הגיעו משם, כולל אביב גפן וערן צור. אני מרגישה מאוד שייכת לקבוצה הזאת, אני חלק מהם ואנחנו משפיעים אחד על השני. מצד שני, הקשר מסתכם לרוב במה שנקרא 'הפרלמנט'. לשאר הרימונאים אני לא ממש קשורה ונכון שאורי זך עושה כאן את השיוך, אבל ההפקה שלו בשיר 'רגע ועוד רגע' היא חד פעמית".
"הפרלמנט", כולל בבסיסו את איה כורם ואריק ברמן, שכבר פרצו בחיל וכוח רב, את איתי פרל, שהוציא לפני כשלוש שנים אלבום בכורה ובימים אלה שוקד על הבא בתור ביחד עם אלון אולארצ'יק, את אוהד לוי, שעובד בימים אלה עם גיל סמטנה על אלבום ראשון ואת יונתן גוטפלד, שיתחיל בקרוב לעבוד עם דניאל סלומון.
מה שמבדיל את נחשון משאר החברים הוא כאמור הרקע שלה. "כבר בשנה-שנתיים האחרונות בניו יורק, התחלתי לכתוב ולהבין שאני הולכת לכיוון של סונגרייטינג והעובדה שקל לי יותר לכתוב בעברית, היתה הגורם שדרבן אותי לחזור לארץ. הבנתי שאני מתחברת מאוד לעולם התוכן, שיש לו פחות ופחות ביטוי בג'ז, ששם דגש על ביצוע ואינטרפרטציה. כך יצא שנטשתי מעט את הג'ז ועברתי אל הפופ והרוק, בהם אתה מתרכז יותר במה אתה אומר ואיך זה שייך אליך".
איך מתבטא אצלך השוני מחבריך לפרלמנט, איה כורם ואריק ברמן, לדוגמא?
"אצל איה קיים מרחק בין השיר לבינה. הטקסט שלה קליל ופחות בוטה, יותר עדין ופחות חשוף. לאריק יש את היכולת ליצור דמות, להכנס אליה ולכתוב מתוכה, משהו שאין אצלי, אבל אני בהחלט מרגישה קרובה אליו בישירות. הטקסטים שלו לא מסתובבים סביב הפואנטה ומיד נכנסים לעניין".
אלבום הבכורה של נחשון, שצפוי לצאת בקרוב, יכלול בתוכו תשעה שירים מקוריים, שניים של אריק ברמן (כולל "חסר לי", שיצא כסינגל הקודם) ואחד של איתי פרל ("רגע ועוד רגע"). "זה תקליט לא פשוט, רגשית וטקסטואלית. הוא אישי מאוד, כמעט אוטוביוגרפי. הנושא המרכזי מבעד לכל, הוא המשחק שלי בין הפנים לחוץ. הסגנון שלו יהיה רוק רך, למרות שבהרמוניות קיימות פה ושם השפעות מעולם הג'ז. מובן שמורגשת הנגיעה של עובד אפרת, מי שהפיק את האלבום ובא מעולם הרוק".
יעל נחשון הפכה כבר מזמן את חצר ביתה בכפר שמריהו למגרש הביתי שלה, מקום המשכן בקביעות את המפגש של הפרלמנט, שנפתח מדי פעם גם לקהל הרחב ויארח במוצ"ש הקרובה ב-20:30 בערב, הופעה משותפת שלה עם בועז בנאי. "בועז הוא חבר ילדות שעובר בימים אלה תהליך דומה וקשה של הוצאת תקליט. אנחנו חווים את זה ביחד ועוזרים אחד לשני", היא מספרת על הבנאי הצעיר.
בהופעה היא תארח גם את איתי פרל, זמר שמתארח ביחד איתה בשנה האחרונה במופעיו של יוני רכטר. בימים אלה הם עובדים על מופע שיושק בפסטיבל ישראל, משיריה של דליה רביקוביץ. יוני רכטר צפוי להתארח בהופעתה של נחשון בפסטיבל הפסנתר, בחודש הבא במרכז סוזן דלל.

קרדיט למוסיקה 24