[פריקה] נכשלתי

[משתמש אנונימי]

כןן.. זאת אני מהפריקה הקודמת, עכשיו הבנתי שהעצב והעצבנות , זה גם כשמשהו טוב קורה...

למשל
* המורה לספורט נתנה לנו כדורי סל כדי לקלוע קצת... לא הצלחתי לקלוע.. התעצבנתי והייתי בדיכי (וזאת ממש שטות להתעצבן מכדורסל) ואז קלעתי כמה פעמים והתעצבנתי עוד יותר שכן הצלחתי ואז לא הצלחתי וממש הייתי בעצבים שלא הצלחתי...
כמובן שהמורה שאלה אם משהו קרה כי היא ראתה שאני עצבנית...

אז.. העצב, העצבנות.. זה לא רק מדברים רעים -__- אני ממש בבעיה מה?


0-0-0-0-0-0-0-0-0-0-0

והפריקההה--


ידעתי, ידעתי שהכל אצלי עם מזל רע, ידעתי.
פעם ראשונה, לא הייתי אנטי, הרי תמיד אמרתי "אני לא יכולה" ולא הצלחתי,
הפעם אמרתי "אני יכולה" "אני יכולה לעשות את זה!" אני הייתי ממש מאושרת.
שמחתי, זה היה החלום שלי.
שמחתי כלכך ששרתי בחוץ, השתוללתי, הראיון הלך טוב, זהו, אמרתי לעצמי שאני יכולה, אני יכולה.
וגם היא היתה בראיון, אבל היא הייתה אנטי, היא אמרה "את תתקבלי בטוח!" "אני לא יתקבל" ואני שימחתי אותה, אמרתי לה שתתקבל

והיום התחלתי בשעה שלישית אז באתי יותר מאוחר, והיא חיכתה לי ליד השעה, כל הזמן תמכתי בה עזרתי לה והייתי כל כך מאושרת כי הייתי כל כך בטוחה שאני יתקבל.
נכנסתי והיא התקרבה ואמרה "אני התקבלתי ואת לא" וכמעט בכתה.
כל מה שאמרתי היה "סבבה לא נורא שיהיה לך בכיף" בחיוך.
אחרי שעה, נכנסתי לדיכאון, ממש הבנתי את המילים שלה.
אחרי שעתיים חשבתי רק על מה לא עשיתי לא נכון בראיון אבל לא מצאתי שום דבר.
אחרי שלוש שעות בכיתי כבר בשיעור, בלי שהיא תראה.. לא יכולתי, כל כך רציתי את זה.

אני ידעתי ידעתי ידעתי. יש לי מזל רע.
עכשיו זה נותן לי סיבה להיות יותר אנטי.

מה שהכי הכי עיצבן אותי שחברה אחרת שלי, שידעה את זהה כבר, בדרך הביתה, שאלה אותי כל הזמן "מה קרה?" אמרתי "כלום" והמשכתי ואז חברה אחרת הזכירה לה את הסיבה ואז היא אמרה "אוי אז לא התקבלת את לא אמורה להיות עצובה עד סוף החיים" זה כלכך פגע בי, היא ידעה כמה רציתי את זה, שחלמתי על זה, זה היה החלום שלי לבקר שם.
וכאילו לא אכפת לה כלכך.
אם היא הייתה במקומי גם היא הייתה עצובה אבל אני הייתי שותקת.
והיא עוד אמרה את זה בעצבים.

אגב ה"דבר" הזה זה טיסה לשיקאגו מבצפר. וכן, החלום שלי לבקר בארצות הברית.

[SlutFatma]

אמ.. אפשר לדעת בת כמה את?
את כניראה בגיל כזה שכל מה שאומרים לך משפיע עלייך (אין בזה שומדבר רע, זה הגיל..)
את תתבגרי ותתגברי ותיראי שהכל שטויות =]

[itay]

חח נשמה גם לי זה היה פעם אבל לא בהיסחפות כמוך שהתחלת להתעצבן
דווקא חברה שלך יצאה פסדר סתם את כועסת עליה...
קיצור את ילדה שאפתנית וזה טוב מאוד מאוד בעיתי טיפה רק שאת סתם לוקחת קשה שלא כל כך הולך לך
בטח את אוהבת משפטים בסגנון
"הכאב הוא זמני הגאווה היא לנצח" "קשה יש רק בלחם וגם אותו אוכלים"...
אני יגיד לך משהו שתצחקי עלי אבל תאכלס זה הכי נכון בארץ ואת צריכה ללמוד מהמשפט הזה...
האידאולגיה של המכביזם זה תמיד השאיפה לניצחון ולהביס כמה שיותר אבל מה לעשות שלא תמיד אפשר אז על זה נאמר "מכביסט אמיתי הוא לא זה שמנצח בכול מצב אלה אחד שעושה כל שביכולתו בשביל לנצח" משו בסגנון שחכתי תמשפט המלא

[בני =\]

חמודה תרגעי.
אז לא הולך לך עכשיו לא נורא. תחשבי על הימים היותר טובים שלך , אל תתבאסי מדברים רעים שקורים לך עכשיו, אל תחשבי שהכל נגדך זה לא נכון.
את פשוט אולי בזמן האחרון לא הולך לך וזה שאת מתבאסת מזה עוד יותר לא יעזור לך .
תנסי לחשוב חיובי תיזכרי בכל הדברים הטובים שקרו לך בחיים . והכי חשוב אל תשמרי בלב , יש לך הרבה חברות ממה שאני מבין זה מצויין תדברי איתן , הן חברות שלך אין משו יותר קרוב מזה בשבילך תדברי איתן הן בטוח יעלו לך את מצב הרוח יעזרו לך בעת צרה וככה תוכלי לחזור ולהיות יותר שמחה. ואל תתבאסי שלא יוצא לך משו , תקחי הכל בקטנה אל תקחי דברים ללב.
אל תחשבי שאת כישלון - את לא פשוט בזמן האחרון לא הולך לך משו , לא נורא.
אז לא התקבלת ביג דיל יהיה עוד הרבה ניסיונות לטיסה לחו"ל אני מבטיח לך , תנסי עוד ועוד וכלל הזמן תמשיכי לחשוב חיובי כדי שלא תיחיי את החיים בבאסה.
הרי מה חיים גם ככה רק פעם אחת ( תחשבי על זה ככה ) ולמה לעבור חלק מהחיים בבאסה כשאפשר לשמוח. תסתכלי על חצי הכוס המלאה . נניח החברה שלך נוסעת לחו"ל אז מה אכפת לך , את יכול להנות לא פחות בארץ ( יש הרבה מה לעשות פה תאמיני או לא )