פעם חשבתם שאולי ה' לא יצר את העולם כפי שכיום הדתיים מכירים בו, ואולי חכמי הדור בעצם לא היו כל כך חכמים וחלקם (לא אומר כולם אלא חלקם וכמובן שהם גם אנושים) והם טועים ומוליכים אותנו שולל כמו עדר צון.
האם לא חשבתם שהתורה אמורה להיות בליבו של האדם ולא באוזניו ? ואם כך האם אנחנו חייבים להבין כל פירוש של כל מצווה ?
והאם יש אנשים שמקיימים את כל המצוות ?
ואם אני לא מקיים את כל המצוות אז מה יותר חשוב ?
ולמה מצווה אחת יותר חשובה מהשנייה ?
לגבי הדת יש לי שאלות רבות ולכן אני חושב שאת הדת צריך להבין כמו החכמים - כלומר לנסות לפרש את המקרא בעצמנו ובכך ללכת ע"פ הלכות ה'.
כמובן אם כל אחד יחליט מה לעשות באופן סלקטיבי תהיה התמוטטות מוסרית של היהדות - אבל נניח כך, כי פסוקים הרשומים באופן מפורש חד ערכי בתורה, אין עליהם ויכוח ! ופסוקים שמפורשים באופן מעורפל, או התורה שבעל פה תהיה סלקטיבית.
ונכון שזה נשמע כמו כפירה בתורה להאמין בתורה שבכתב ולא בזו שבעל פה אבל אם נחשוב על זה, אנחנו בני אדם בידיוק כמו החכמים וזה לא שאני מזלזל בהם חס וחלילה אלא כפי שרוח ה' נחה עליהם היא גם נחה עלינו אלא רק שאנחנו לא משקיעים אותה כפי שהם השקיעו להבנת התורה ולחקירתה. הרי אנחנו גם שווים להם כבני אדם והשוויון ערך מרכזי בתנ"ך.
מה שאני מנסה להגיד זה - כפי שיש אמונות והרי ה' יצר אותנו כאנשים חושבים ולא אינסטנקטיביים חסרי מחשבה, כך אנחנו אמורים להתנהג !
אנחנו נקבל את מצוות הבסיס כקודש כי הרי דברי ה' הם, ואת השאר - נשכיל לבד לדעת.
אני יוצא נגד היהדות שמסתייגת מערך האהבה החשוב ביותר לטעמי !
אני יוצא נגד היהדות שמטיפה לשיוויון אך לא פועלת לטובתו,
אני יוצא נגד החינוך הדתי שמטיף ללימוד תורה אך בו בזמן מטיף גם לחוסר סבלנות בהבנת הזולת ובעזרה לזולת.
יש לי אמונות אישיות שתחת היהדות הנ"ל מנוגדות לה.
קוראים לזה לעזור, קוראים לזה לתרום לא רק שקל לקופת צדקה, קוראים לזה לחנך דור צעיר כמחוייבות וכמשימה, קוראים לזה לכבד את הזולת גם אם הוא מוסלמי או נוצרי (ויש לי חברים טובים ערבים נוצרים וערבים מוסלמים - והם אנשים בידיוק כמוני ושווים לי), קוראים לזה לאהוב את בת הזוג שאני חי איתה ולתת לה הכל.
כל זה אני לא רואה לו פתור ביהדות - אני רואה כי היחס לאישה משפיל, אני רואה כי לתרום זהו ערך שנשכח מין היהדות ממזמן, אני רואה כי במקום להמשיך להתרכז בניסיון לשיוויון בין האנשים בחברה - רבנים מתעסקים במצוות טפלות.
וכן - מותר לי לחלוק על רבנים וכשאני קורא ציטוט אמיתי של הרב עובדיה יוסף שמי שמת במלחמת לבנון השנייה מת כי לא שמר מצוות - שכח שהם הגנו על הרב הקדוש עצמו ואדם המציל איש - כאילו הציל עולם ומלואו. אז כן מותר לי להגיד שהאימרות שלו לא תואמות את האמונה שלי ולדעתי זה לא עושה אותי פחות יהודי אלא יותר כי אני חושב מה נכון ומה לא נכון.
אני חושב מה יעדיף ה' שאני יעשה.
אני חושב שהוא היה מעדיף לחתור לשיוויון לפני שאני ילך להתפלל כל יום. אני חושב שלקום כל בוקר ולהזכר בו פעם ביום להגיד תודה על כל מה שהוא עושה זה מספיק בשבילו בכדי לדעת.
אני מאמין שהוא היה מעדיף שאני יעשה 3 ילדים אבל יחנך אותם לשמור מצוות ומוסר כמו שצריך מאשר לגדל 9 ילדים שיברחו לי בין הידים ולא יתחנכו ויגררו לעוני ולרעב בגלל חוסר ההשכלה שהם יקבלו.
אני מאמין ששעה אחת של לשבת עם נער במצוקה ולשחק איתו שווה הרבה יותר מאשר לתרום 50 שקל לצדקה.
אני מאמין שלהצתרף לישראל אחיך ללחום יחד עם הספר תנ"ך, גם החילונים וגם הדתיים יחד עם אותו הספר באותו המקום, הרבה יותר מנצח מלחמות מאשר לשבת בישיבה עם אותו ספר תנ"ך, כי הרי זהו לא שיוויון.
תגידו לי אפילו זה בא לידי ביטוי ביהדות שלכם ?








ציטוט ההודעה








