תמונות רצות מול העינים
כמו ערים החולפות בנסיעה על הכביש המהיר
אבל יש תמונה אחת
שנעצרה
שתעצור
שתזעזע
לכל החיים
אותה לא נשכח
היא תחייה לנצח
היא שם למעלה
געגועים
לעולם לא נשכח
הרבה שאלות
אבל אין תשובות
תסתכלי הינה אני
עומד כאן
לבד , מחזיק מעמד
עומד כאן
כבר לא ילד
תסתכלי הינה אני
אבל התמימות לא איתי
נעלמה לה
בין אותיות המרכיבות את שמך
נעלמה לה
בין הריח הנודף מחדרך
נעלמה לה
בין תמימותי לרגשות האשמה וההבטחות
התפוגגה לה כמו יופייך הנאור
הינה אני עומד כאן לבדי
הינה,תסתכלי אני לא ילד
אבל משום מה אני עדין בוכה
משום מה אני עדין לא מאמין
את לא כאן ואני נשארתי
את עזבת ואני מעדתי
תמונתך עדין תלויה על הקיר
מתיישנת היא
בלויה ומלאת אבק
ולמה זה קרה דווקא לך
שמענו תמילה "צדק"
ישנה היא,חסרת משמעות
חבל שצדק זה רק שם של כוכב
חבל שמה שנשאר זה רק חדר
ריח מתיישן ותמונה בלויה מלאת
זיכרון ישן , דמעה קרה ומנופצת
זיכרון המתמלא אבק אבל מדי פעם
צץ לו בלילות הקרים
זה עוד מטמון





ציטוט ההודעה




..

