כבר אין לי כוח לנגב את הדמעות שממילא אף אחד לא רואה.
כבר אין לי כוח להסתכל לאחור, לעבר שלי, לזכרונות שישנם.
כבר אין לי כוחות להראות לך שאני כאן. עדיין כאן.
אתה רוצה מישהי שתדאג לך, שתאהב אותך, שיהיה לה אכפת, שלא תוכל בלעדייך.
היא כאן, ואתה מתעלם. אתה לא רואה כלום. לא מעניין אותך. והיא מולך.
וליבה חשוף כמו גופה ביום שנולדה, ביום שיצאה אל האור של המקום ממנו תרצה לברוח.
היא שלך, אם רק תושיט את ידך. היא שלך, והפעם זה באמת.
תאמין לה, תאמין לעצמך. התשובה אצלך.
אם כל יום תחליף אהבה כדי למצוא את האחת, לא מגיע לה גם לנסות?
חושבת עלייך, חולמת עלייך, מתקשרת - ואתה לא עונה.
כל פעם אתה עם מישהי אחרת, שאומרת לך לנתק.
אתה, שעזרת לי להשאיר קצת מאחור,
שנתת לי יד והרמת אותי למעלה,
מספר לי עלייה, ואומר לי כל לילה;
"היא עוד לא התקשרה. אני רוצה את האחת שלא תוכל בלעדיי."
היא עומדת מולך, מתי תבין כבר, ודי?






ציטוט ההודעה


