
נכתב במקור על ידי
חביתה
טוב..הרגשתי צורך לכתוב את זה.
קצת רקע..אבא נטש אותנו כשהייתי ממש קטנה , יש לו משפחה חדשה..
אבא ,
הי אבא.
מוזר לי כתוב עבורך , זה מעלה בי רגשות שניסיתי להסתיר שנים על גבי שנים.
אתה יודע..עברתי כ"כ הרבה דברים בחיים הקצרים האלה , דברים קשים , דברים טובים , אהבות , אכזבות , קשיים , מכשולים , כאב , אושר, והרבה הרבה דמעות שנספגו בכרית.
וזה כואב , אין לך מושג כמה..שלא אכפת לך.
לא מעניין אותך לדעת ? אתה לא אוהב אותי? אבא..למה?
אתה לא יודע כמה זה כואב לראות את האבות של החברים שלי , איך שהם דואגים להם..
ובכלל זה ניראה לי מוזר שדמות בצורת גבר אוהבת את הילדים שלה כ"כ.
כשאבא של חברה שלי אומר לה להתלבש פחות חושפני או סתם שתחזור לא כ"כ מאוחר הביתה , זה צובט..זה אפילו מעורר בי קינאה , למה אתה לא שם בשבילי לשמור עליי גם?
אתה יודע מה הכי פטאתי? שאני תמיד נזכרת בך כקשה לי..כאילו שבאמת אכפת לך , כאילו שאי פעם תעזור לי..
אבא,
תמיד חלמתי שביום הולדת ה-10 שלי אתה תבוא פתאום בדלת , תחבק אותי ופשוט תגיד לי "מזל טוב ילדה שלי" , וכשהגיע היום הולדת סופסוף..לא באת..ומאותו רגע , כשהחלום התנפץ , הבנתי שבעצם בחיים אני לא יעניין אותך , בחיים לא תתקשר להגיד לי מזל טוב.
והנה עכשיו , אני כבר בת 16..אני לא ילדה קטנה , אבל עדיין כואב לי , אני צריכה אותך פה איתי לפעמים..סתם כדי שהיד הגברית שלך תחבק אותי ותקרין עליי ביטחון כזה בלתי מוסבר שאומר שהכול יהיה בסדר.
הלוואי שידעת כמה בני הזוג שהיו לאמא , שהם בעצם תחליף זמני בשבילך , הכאיבו לי , השפילו אותי , קיללו אותי וגרמו לי להרגיש הכי נורא בעולם..וככה במקום למלא את החלל החסר של ה"אבא שלעולם לא היה לי" זה רק גרם לי לרצות שאתה תבוא ותגן עליי מפניהם. אבל אתה לעולם לא באת..גם כשהכי הכי הייתי זקוקה לך , לא באת.
ואני רק שואלת , למה?
רק תדע , שאחרי הכול , למרות שאתה לא שווה את זה..אני אוהבת אותך.
הלוואי שידעתי למה..
שלך ,
הבת היחידה שלך.