סיימתי גיבוש צנחנים!!!
סיימתי את הגיבוש ואני כלכך שמח שעשיתי אותו ולא וויתרתי
אני ממש גאה בעצמי באמת
אני כמעט בטוח שהתקבלתי כי הייתי אחד השפיצים שם ובמשימת צוות תפסתי פיקוד וזה כולם הקשיבו לי והמפקדים נראה לי אהבו אותי כי כל הזמן הסתכלתי להם בעיניים וחייכתי אז לפעמים ראיתי שהם מחייכים חזרה למרות שכל הזמן הם היו קשוחים וזה
גם במשימה שצריך סתם לדבר אז זיינתי את השכל חירטטתי אבל דיברתי ברצף ולא גימגמתי או לא ידעתי מה להגיד אלא אמרתי כל מה שעלה לי בראש וזה יצא קצת מצחיק אז אחד מהמפקדים צחק כזה ואמר לי טוב היה בלחש
ובאלונקה הסוציומטרית זיינתי את האמא של כולם הייתי ראשון כל פעם וגם במסע הפצצתי
אבל הזחילות הרג אותי זחלנו על שדה קוצים כזה והריצפה הייתה קשה כמו אבן אז כל פעם דפקתי את הברכיים ואני כולי פצעים ודם וקוצים בידיים, ואין לי עור בכלל על המרפקים ובמותניים בכלל פצעים וחתכים
היה קטע בסוף התחנה הזאת שהמפקד הסביר שהראשון עושה 16 זחילות (נשארנו 16 אנשים) והשני עושה 15 וכך הלאה עד האחרון והוא עושה רק זחילה אחת, אז מי שחושב שהוא מסוגל לעשות יותר שילך למקום גבוה יותר
והייתי מקום 5 אחרי אותה זחילה ואז הוא נתן לנו כמה שניות להסתדר אז אמרתי זין אני לוקח את זה והלכתי למקום הראשון ואני כולי מוכן בטירוף לצאת ל16 זחילות מתישות וכואבות ופתאום הוא אמר יפה מאוד והסתכל לי בעיניים ואז אמר לנו לעשות ח' ולשתות אז כאילו נגמר התרגיל וראיתי שהם רושמים את זה
אז ממש ממש ממש שמחתי כי הבנתי שהם רוצים לראות מי יכול עוד ונתתי בראש
מי שהולך רק שידע שעם כל הכאב הזה שווה לסיים כדי להתקבל לצנחנים
אמרתי לעצמי אין דבר יותר חשוב בחיים מאשר צנחנים ואז זה גרם לי לא לוותר פשוט הכנסתי לי את זה לראש אמרתי לי 1000 פעמים לא מוותר לא מוותר לא מוותר
וזה הצליח
הכל בראש תזכרו את זה
ולכל התחלה יש סוף
בהצלחה לכל מי שהולך לגיבוש
ציטוט ההודעה
גשם של עופרת יצוקה.
