[כתבה] אנטנה סלולרית – טוב או רע?
אנטנה סלולרית – טוב או רע?
אחת לזמן מה מתפרסמים נתונים מדאיגים אודות הקשר בין קרינה סלולרית לבין ליקוי בריאותי כזה או אחר. באחרונה, למשל, מצאו מדענים אמריקנים ודנים שכיחות גבוהה של הפרעות קשב והתנהגות בקרב ילדים שאמהותיהם שוחחו בטלפון הסלולרי במהלך הריונן. המחקר מצא גם שיעור גבוה יותר של הפרעות קשב, בעיות רגשיות, היפראקטיביות ובעיות התנהגות בקרב ילדים ששוחחו בטלפון הנייד, בהשוואה לילדים שלא השתמשו בו. מאמר מדעי אודות המחקר יפורסם בגיליון יולי 2008 של כתב העת "Epidemiology".
בשנה שעברה נחשפנו למחקר שבו השתתפו 16 מרכזים רפואיים ב-13 מדינות וביניהן ישראל, ושנערך בין השנים 2000-2005. המחקר מצא שכעבור חמש שנים של שימוש בטלפון סלולרי באותו צד של הראש, עלה בכ-34% הסיכוי לסבול מגידולים ממאירים או שפירים בבלוטות הרוק. למרות התוצאות המבהילות, הקשר שנמצא אינו חד משמעי. אותו מחקר ממש מצא שדווקא באזורים כפריים, בהם ריכוז האנטנות הסלולריות נמוך, סיכוי המדברים בטלפון הסלולרי ללקות בגידולים בבלוטת הרוק, גבוה מסיכויהם של המתגוררים באזורים עירוניים, בהם ריכוז האנטנות גבוה.
אז האם קרינה סלולרית ואנטנות סלולריות מזיקות לבריאותנו, או לא? למרות המחקרים המבהילים, כל הגורמים עמם שוחחנו הביעו את חוות דעת מרגיעה: "קרינת רדיו מאנטנות סלולר אינה מזיקה לבריאות האדם", השיב לפנייתנו בצלאל גרינברג, מלשכת הדובר של המשרד להגנת הסביבה. עמדת המשרד הישראלי תואמת את זו של ארגון הבריאות העולמי לפיה ההשפעה המוכחת היחידה של קרינה סלולרית – כלומר, של גלי רדיו על גוף האדם - היא חימום.
אין סיבה לבהלה
גם דניאל שוורצברג, ראש תחום הקרינה בעמותת מלר"ז, המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר, אינו מודאג: "חום הוא אכן ההשפעה היחידה המוכחת של קרינה סלולרית על גוף האדם", מאשר שוורצברג ומסביר: "מכשיר מיקרוגל, למשל, פולט קרינה דומה, אך בעוצמה גבוהה מטלפון נייד, ויוצר השפעה של חימום מסיבי. הבעיה המדעית היא שקשה לבחון השפעת קרינה בעוצמות נמוכות מאוד על גוף האדם. טרם נמצאו מחקרים שעמדו בכללים המדעיים המתבקשים וביססו נזק מקרינה סלולרית. אם היה מחקר כזה, העולם היה מאמץ אותו", מרגיע שוורצברג.
"גם אם נסיר את כל האנטנות הסלולריות, עדיין נהיה מוקפים בקרינת רדיו ובקרינה מסוגים אחרים", מסביר שווצברג, ומפרט: "גם מכשירים חשמליים, תחנות שידור ומתקנים צבאיים פולטים קרינה, ויש גם קרינה קוסמית שמקורה מחוץ לכדור הארץ. חשוב לדעת שטלפון אלחוטי לשימוש ביתי, למשל, פולט קרינה רבה יותר מטלפון סלולרי". מה לגבי סרטוני יוטיוב המדגימים השפעות מצטברות מפחידות של שימוש בטלפון סלולרי? גם לכך יש לשוורצברג תשובה: "זה קשקוש. קרינה אלקטרומגנטית חודרת לגוף כשנחשפים אליה, וכשלא נחשפים אליה היא מתפרקת במהירות. היא אינה מצטברת, בניגוד לקרינה גרעינית שנספגת, מצטברת ומתפרקת לאט".
תקנים אלו – על שום מה הם?
אז על מה מבוססים התקנים שבזכותם אנו מוקפים בקרינת רדיו ומשוחחים בטלפון סלולרי? התקן לחשיפת הציבור לגלי רדיו בישראל מבוסס על המלצות ה-IRPA, איגוד בין לאומי בלתי תלוי המסופח לארגון הבריאות העולמי והפועל להגנה מפני קרינה בלתי מייננת כמו קרינת רדיו. ארגון זה ממליץ על מחקרים בנושא, בוחן ממצאי מחקרים ומעדכן את המלצותיו בהתאם לממצאים. התקנים המקובלים בישראל מבוססים על המלצות אלו.
"קרינה נמדדת במונחים של מיקרוואט לסנטימטר רבוע, שמשמעותם מספר הרכיבים החשמליים שבאוויר", מסביר שוורצבג. "המלצת ארגון הבריאות העולמי היא 400 מיקרוואט לסנטימטר רבוע", הוא מפרט. "מאחר שיש חילוקי דעות בעולם בקשר למחקרים, נהוג עקרון "הזהירות המונעת", לפיו התקן מוגבל לרמת הקרינה הנמוכה ביותר האפשרית, מבלי לפגוע בתקשורת הסלולרית", מסביר שוורצבר. לפיכך, הסף בארץ הוגבל ל-40 מיקרוואט לסנטימטר רבוע. תדרי רשתות שונים נמדדים באופן שונה, ולכן הגבלה זו מותאמת מחדש עבור כל דור תקשורת סלולרית.
ככל שאתם רחוקים יותר מהאנטנה - הקרינה גדלה
שמרו מרחק
אך לא רק עוצמת השידור של האנטנה חשובה, אלא גם המרחק ממנה וממכשיר הטלפון הסלולרי. "קרינה יורדת בריבוע המרחק", מסביר דניאל שוורצברג. משמעות הדבר היא שאפילו כשאנו נמצאים במרחק קטן כמו 50 מטר מהאנטנה, אנו קולטים חלק קטן מאד מהקרינה שהיא משדרת. הטלפון הסלולרי אמנם פולט קרינה בעוצמה נמוכה בהרבה מהאנטנה, אך הוא צמוד לאוזננו, ולכן אנו קולטים ממנו קרינה רבה באופן יחסי. ככל שהטלפון הסלולרי רחוק יותר מאנטנה הוא פולט קרינה בעוצמה רבה יותר כדי לקיים את התקשורת. לכן, מוטב לשוחח בטלפון הסלולרי כשנמצאים במרחק 100-200 מטר מאנטנה סלולרית מאשר כשנמצאים במרחק של כ-500 מטרים ממנה. כמו כן, מומלץ להרחיק את הטלפון הסלולרי מהאוזן ומהגוף ולשוחח באמצעות דיבורית.
קרדיט לנענע
ציטוט ההודעה
