תלוי את מי שואלים. פיטר מולינוקס, מעצב המשחקים האגדי, מאמין שמדובר במגפה שהורסת את הגיימינג. אנחנו נוטים שלא להסכים עמוהדמואים תחת מתקפה. אחרי שחלק מחברות המשחקים כבר הפכו אותם לבונוסים בלעדיים לאלו שקונים את המשחק (וכך די ביטלו את משמעותם כגרסאות ניסוי), החליט גם פיטר מולינוקס, מעצב המשחקים הוותיק שעומד מאחורי להיטים כדוגמת Fable ו-Black & White, להתבטא בנושא. "אני שונא דמואים", אמר פיטר בראיון לאתר Edge Online. "הם פשוט מכת מוות לחוויה. במהלך השנים עשיתי לא מעט דמואים, וכולם הרסו לחלוטין את המשחק, או בלבלו אנשים".
מולינוקס מתלונן על כך שגרסאות הדגמה חושפות בדרך כלל חלק גדול מידי מהמשחק, ומשעמם לחזור עליו שוב אחרי שקונים את המהדורה המלאה. הוא מציע מודל שונה במקצת: דמו שמכיל את 45 הדקות הראשונות, ולאחר מכן "ננעל". אלו שבוחרים לרכוש את המשחק המלא יכולים להמשיך בדיוק מהנקודה שבה הפסיקו בדמו, וכך לא נגרם שום נזק.
"אם חושבים על העתיד, אפשר לראות עולם שבו הגיימרים נמצאים בקשר הרבה יותר קרוב למפתחי המשחקים בזכות ההפצה הדיגיטלית", מפנטז מולינוקס. "זה ישנה לחלוטין את הדרך שבה משלמים בעבור משחקים". כל זה טוב ויפה - ויש כבר משחקים פה ושם שהופכים את החזון הזה למציאות בשטח, אך לא כל חברות המשחקים יכולות להרשות זאת לעצמן, ומגבלות טכניות שונות מעקבות את המהפכה.
ומה נעשה בינתיים? האם מוטב שחברות המשחקים פשוט יוותרו על גרסאות ההדגמה הקלסיות, כל עוד שאין בהישג ידן פתרון טכני מוצלח יותר? אנחנו נוטים שלא לסכים עם התיזה הזו. משחקי מחשב הם אמצעי בידור יקר יחסית, ומחיר הרכישה הגבוה מחייב לטעמנו את חברות הפיתוח להציע לגיימרים אפשרות כלשהי לנסות את המשחק בטרם הם משלמים בעבורו. עד היום שבו יוכלו כל החברות להציע את מרכולתן במסגרת "שחק 60 דקות, שלם כדי להמשיך", מוטב לדבוק במסורת ולהפיץ גרסאות דמו סטנדרטיות. הן אולי הורסות לנו שלב או שניים, אך לפחות מאפשרות לנו לרכוש משחקים חדשים בלב שקט.
[גיימר]
לדעתי זה טוב זה פורק קצת מהמתח איך המשחק יהיה עוד לפני שהוא יוצא...




ציטוט ההודעה