עבור אלילי הריאליטי ממש לא משנה אם בויל ניצחה או לא, אם תישאר יציבה בנפשה או שמא תישפך לתעלות הניקוז של החיים. התפקיד שיועד לה הוא לשמש כפרזנטורית באחד מהקמפיינים המחודדים והציניים והיעילים לתוכנית שהיא בתחתית החבית של הטלוויזיה הפופולארית




קצת מוזר להמתין אל תוך הלילה לתוצאות של תחרות כשרונות דביקה - כשזו לא מתרחשת בישראל ולא משודרת בישראל (כלומר, לא משודרת בעולם התקני והמאובן שמחוץ לאינטרנט) ואפילו אין למצוא בה צביקה הדר אחד לרפואה. ובכל זאת, אי אפשר אחרת, שהרי התכנסנו פה כדי להמתין להכתרתה הראויה והכל כך סוף-טובית של סוזן בויל - או שמא, לרעידת אדמה ולבשורה שסינדרלה של הרווקות המתבגרות יכולה לאסוף את החפצים ולשוב לכפר הסקוטי שממנה באה.


נו, מה יהיה? הרי סיפור כזה, לכאורה, חייב להסתיים בסוף מושלם מהאגדות. כלומר, ביום שאחרי נצחונה תישלח בויל לסדנת הרזייה אלימה, תהפוך לידוענית משעממת מהשורה, תשקע לדיכאון, תשמין מחדש ותוציא אוטוביוגרפיה שבה תספר הכל. למרבה מזלה, לפחות זה נחסך ממנה: היא הגיעה למקום השני.

את שמה של סוזן בויל, יש להניח, מכירים מיליארדים בכל פינה בכדור הארץ. כל מי שחי במקום שבו הוא יכול להיחשף למהדורת חדשות בטלוויזיה או למחשב שמחובר לאינטרנט, חייב היה להיתקל בסיפור שלה בשבועות האחרונים, וגם היה חייב לקבל מייל שבו דחק בו מישהו ללחוץ על הלינק ולצפות בקטע ה"יו-טיוב" שבו בויל - גבות עבותות, שיער אפור, כל החבילה - מרעידה את מיתרי הקול, בעוד שחבר השופטים מפלבל בעיניו בהפתעה מעושה.

בויל עצמה - כמה עצוב- כבר סיימה את התפקיד שייעדו לה אלילי הריאליטי. עבורם ממש לא משנה אם ניצחה או לא, אם תישאר יציבה בנפשה או שמא תישפך לתעלות הניקוז של החיים. התפקיד שיועד לה הוא לשמש כפרזנטורית באחד מהקמפיינים המחודדים והציניים והיעילים שנראו בזמן האחרון.

"לבריטניה יש כישרון" היא תחתית החבית של הטלוויזיה הפופולרית: קיטשית להחריד, ערוכה באופן מגושם, צינית על חשבונם של צופים שוחרי טוב. ההעדפה בבויל תהיה תמיד על החריג והקרקסי: ילדים חנוטים בבגדי ערב ששרים כמבוגרים קטנים, רקדנים חובבנים, נגן סקסופון אלט שמפיק מוזיקת מעליות מהגיהנום. זאת האווירה הכללית, שלתוכה התברג סיפור בויל. את הדבר הזה היא קידמה, בעל כורחה.

הגאונות האכזרית פעלה פה בכל צעד: באיתור של בויל, בהקפדה לשמר את המראה שלה כמו שהוא, בגינוני ההפתעה המטופשים. כמו קלידן מוכשר על פסנתר, כך במחי קליפ קצר אחד הקישו על כך כך הרבה קלידים במוחם של כך כל הרבה אנשים: "תראו*,"‬ ניטעה בנו המחשבה, "תראו - ראשית, למכוערים ולמבוגרים אין זכות קיום. שנית, הנה, לפעמים מכוערים יודעים לשיר! שלישית: לא יכולתם להסיק לבד שמכוערים יכולים לשיר, הייתם חייבים לשמוע את זה מאיתנו. רביעית - חובה עליכם לפלוט אנחת התפעלות ולשלוח את הלינק לחמישה מחבריכם. פעל!"

קרדיט לnrg.