[פריסטייל] טקסט ראשון
יושב על שקי החול,
וזה נראה כמו אתמול,
נראה כשחשבתי שהיה לי את הכול,
חברה בבית וחיים הכול דבש,
לא רציתי לשנות, לא רציתי כלום חדש,
הצו הגיע, ואני מתגייס,
בתוך את הטנק את צור וצידון אני רומס,
יושבים במובלעת, מחכים לשלום,
המציאות כל כך קשה, אז בורחים לחלום,
ובלילה, השמיים בוערים מאש,
טיל נפל, שומע צעקה "חובש!",
החבר שהבטחתי לו, "לא תיפגע",
הוא החבר הראשון, שהמלחמה הרגה,
מנסה רק לעבור עוד יום, עוד שבוע,
לא מרשה לעצמי לבכות מגעגוע,
כי אימא ואבא בבית יישארו,
מה יהיה על כל אלה שאיתי לא חזרו?
והמלחמה אומרת שזו עבודת קודש,
וחיילים נשחטים כמו קורבנות,
ואלו הן המילים האחרונות.
ציטוט ההודעה
