[כתבה]אומנות ה ASCII
בימי הטרמינל ומדפסת הסיכות התפתחה צורת אומנות מקורית במיוחד: אומנות ASCII. אז איך הופכים תמונה לטקסט, ומה הקשר לפקאצות?
עד תחילת שנות התשעים, לערך, רוב האינטראקציה עם המחשב הממוצע נעשתה באמצעות טקסטים. המשתמש הקליד פקודות במקלדת, והמחשב פלט אותיות למסך או למדפסת. למעשה, כדי להקטין את דרישות הזיכרון והעיבוד, המדפסת הממוצעת כללה מספר גופנים מובנים שאפשר היה להדפיס אך ורק בהם. על רקע נוקשות כזו, אגב, התפתחה התפיסה המהפכנית שכיום נראית לנו מובנת מאליה – WYSIWYG (ראשי תיבות של What You See Is What You Get – מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל). בכל אופן, משתמשי מחשב רבים חשו מוגבלים בשל המחסור בגרפיקה, וכך נולדה אומנות ה-ASCII: שימוש בתווי קוד ASCII הנפוץ במנותק ממשמעותם הטקסטואלית, כאלמנטים צורניים בלבד, לצורך איור.
הדוגמה הפשוטה ביותר, לצורך העניין, היא גרף העמודות. כידוע, לבני אדם קל הרבה יותר להבין נתונים השוואתיים שמוצגים בגרפים מאשר כמספרים בטבלה, אך גרפים (כפי ששמם מרמז) הם גרפיים ולא טקסטואליים. איך מציגים אותם במדפסת או על גבי מסך שתומכים בטקסט בלבד? כמו שמודגם בתמונה משמאל, בעזרת שלושת התווים התקניים "|", "-" ותו נוסף, למשל "A". בעמודות המצוירות, ל-A אין שום משמעות לשונית או סמלית – הוא פשוט גדול ובולט לעין, כך שאם לא מתמקדים בו, הוא מספק רושם של "חתיכת שטח כהה", מעין פיקסל מגודל שממנו אפשר ליצור את העמודה.
גרף עמודות עשוי תווים
למעשה, איורים טקסטואליים נעשו כבר במאה ה-19 במכונות כתיבה, אך זה היה תחביב נשכח, נדיר וכמובן גם קשה מאד לביצוע. בעולם המחשבים, לעומת זאת, מרגע שנפרץ המחסום הפסיכולוגי לפיו אותיות מיועדות רק לטקסט, נפתח השער לאינספור איורים מורכבים פחות או יותר. את אלה אפשר לחלק לאיורים שנעשים ידנית, כמו למשל הארנב הויראלי המפורסם (משמאל) שרוצה לכבוש את העולם ומועתק לחתימותיהם של משתמשי פורומים רבים, ולאיורים שמבוצעים על ידי המחשב עצמו על סמך תמונות – שבהם נעסוק כעת.
הוא עוד ישתלט על העולם
איך להפוך תמונה לתמונת טקסט
כדי לא להסתבך, נתמקד באיורים בשחור-לבן בלבד ובגופן בעל רוחב קבוע (Fixed Width), כלומר שכל תו בו תופס את אותו הרוחב על המסך, בין אם הוא צר כמו "ו" או רחב כמו "ש". ניקח כמובן מאליו שגם הגובה של כל תו בגופן הוא זהה.
הצעד הראשון בהפיכת תמונה לטקסט בנוסח אומנות ה-ASCII הוא להפוך את צבעי התמונה לשחור-לבן מלא (כלומר, לא לגווני אפור אלא לפיקסלים שהם אך ורק שחור או לבן). כל תוכנת עיבוד תמונה ראויה לשמה יודעת לעשות את זה, אך חשוב לכוונן את הבהירות ואת שיטת ההמרה כך שהתוצאה לא תצא כהה או בהירה מדי. כדאי לבחור בתמונה בעלת אזורי צבע מוגדרים וגדולים יחסית, ועם ניגודים חדים. בחרנו לעבוד עם תמונה מתאימה של חביבת הקהל מ"הישרדות איי הפנינה", מירית וקנין. הקטע מימין הוא מהתמונה המקורית, באמצע ההמרה לשחור-לבן, ומשמאל תקריב של אזור מסוים בתמונה להמחשת הפיקסלים.
מירית בדרך ל-ASCII
כעת, נעבור לגופן שלנו. גופנים שמוצגים בגודל ממוצע, כמו זה שאתם קוראים ברגע זה ממש (אלא אם התאמתם אישית את הגדרות הדפדפן או שיש לכם מסך בעל רזולוציה חריגה), נוטים לתפוס בסביבות 10X16 פיקסלים. כלומר, אם ניקח מטריצה שרוחבה 10 וגובהה 16, נוכל "לצייר" עליה כל אחד מהתווים והאותיות שהגופן כולל. לרוע המזל, זה קצת גדול מדי למטרות אומנות ASCII, וכדי לשפר את התוצאות נשתמש בגודל גופן קטן יותר, אותו ניתן "להלביש" על מטריצה של 5X8. התוכנה שלנו תצטרך ליצור 256 מטריצות בגודל כזה (אחת לכל תו בקוד ASCII המורחב) ולמלא כל אחת מהן בפיקסלים שחורים או לבנים בהתאם לתו המתאים.
ועכשיו נחזור לתמונה המקורית ו"נחלק" אותה לחתיכות שגודלן בדיוק כגודל המטריצות. עבור כל אחת מהחתיכות האלה, נמצא את המטריצה הקרובה לה ביותר. מה זאת אומרת הקרובה ביותר? ישנן כמה דרכים לחשב זאת, אך בעיקרון אפשר פשוט לעבור על המטריצה מהתמונה פיקסל-פיקסל, ולספור כמה מהם זהים וכמה שונים מכל אחת ממטריצות התווים. ככל שיש יותר זהים, או פחות שונים, כך ההתאמה גדולה יותר. לסיום, מחליפים את אותה פיסה מהתמונה המקורית במטריצת התו הדומה לה ביותר. התהליך הפשוט הזה מפיק תוצאות מרשימות כמו בתמונה למטה. יש גם אתר שממיר תמונות ישירות ל-ASCII.
ועוד טריקים
רבים מהתווים המוצגים אינם אותיות או ספרות רגילות, אלא תווים מיוחדים שכלולים בגופן שנבחר. תווים מיוחדים נוטים לכלול יותר או פחות פיקסלים "מלאים" מאשר האות הממוצעת, ולכן נראה אותם לעתים קרובות באזורים הכהים או הבהירים של התמונה, בהתאמה. עם זאת, אין שום סיבה להשתמש בכל הטווח – אפשר בהחלט להגביל את עצמנו לאותיות בלבד, או לכל צירוף תווים אחר שמתחשק – למשל, להמיר את תמונתו של ארנב הקטניפ המפורסם לאותיות שמרכיבות את המילים "ארנב הקטניפ" בעברית ובאנגלית.
ארנב הקטניפ עשוי מאותיות "ארנב הקטניפ" בשתי שפות
סרטי וידאו, כידוע, מורכבים מתמונות סטטיות נפרדות שמוקרנות ברצף. אין שום מניעה להמיר כל פריים כזה לטקסט, וליצור סרט באומנות ASCII. אפשר למצוא סרטים רבים כאלה ברשת, למשל קטע מהסרט "מטריקס" שהומר ל-ASCII – צריך להמתין קצת לטעינת הסרט, ומומלץ לצפות על גבי מסך עם רזולוציה גבוהה.
אומנות ASCII בקטנה
גרסאות מינימליסטיות יותר של שימוש בתוי טקסט כאלמנטים גרפיים הפכו לנפוצות בכל מדיה מקוונת שהיא טקסטית במהותה – צ'טים, הודעות SMS, אימיילים ועוד. הכוונה כמובן לאמוטיקונים – צירופי תווים שנועדו להציג תווי פנים מופשטים בעלי הבעה מסוימת. לדוגמה, התווים :-) יוצרים פרצוף שמח (מוטה בתשעים מעלות), ואילו 0.O הוא אמוטיקון בסגנון שאומץ בעיקר במזרח הרחוק, ומביע הלם או בלבול (אלו הן שתי עיניים וביניהן אף, כנראה).
עם זאת, השימוש המשונה ביותר לאומנות ASCII הוא ללא ספק ציור, בעזרת תווים, של תווים טקסטואליים! בעבר, נוהג זה היה נפוץ לצורך הדפסה של "דפי שער": מכיוון שהמדפסות לא תמכו בגרפיקה וגם גודל הגופן שלהן היה קבוע, הדפסה של אותיות חגיגיות וגדולות נעשתה באמצעות "הרכבתן" מהרבה אותיות קטנות – לרוב, כל האותיות הקטנות היו זהות לאות שצוירה בעזרתן, בדומה לאיור שמשמאל.
אותיות עשויות מאותיות?! מהפכני!
באופן דומה וקצת פחות גרנדיוזי, תווים בודדים מסוימים ניתנים לייצוג גרפי על ידי מספר מצומצם מאד של תווים אחרים – לפעמים אפילו תו יחיד. כך למשל צירוף הלוכסנים "\/\/" נראה כמו האות M, ואילו X מזכיר את האות א'. ככל שמוכנים להתפשר על הדיוק הגרפי, כך נפתחות אפשרויות נוספות כגון שימוש ב-"3" לייצוג צ' (בכתב יד) ואפילו E. זהו אחד העקרונות שבבסיס צורת הכתיב המכונה "leetspeak", שנפוצה בזמנו בקרב האקרים חובבנים וגיימרים (או כפי שהם כותבים את שמה: "1337"), ואחותה העברית הקטנה "פקאצית" (או "פק3X*ת" – ויש גם תרגום מקוון עברית-פקאצית)
הרעיון של ייצוג תווים בעזרת תווים אחרים הוא מופרך למדי, ושימושי (אולי) רק לצורך הסתרה של מילות מפתח מפני תוכנות אוטומטיות שסורקות טקסטים ומחפשות אותן. מה שבטוח, בחיי היומיום מדובר בקישוט חסר תועלת ומעיק – ואולי זו הסיבה לכך שאומץ בחום על ידי הפקאצות.
תהנו :]
תודה ל- nana10
נכתב במקור על ידי אושרי
ציטוט ההודעה
