כבר נמאס, כל הזמן יש דברים שיושבים לי בלב ואין לי מה לעשות לגביהם.
תמיד אני חושב מה היה קורה אם הייתי נולד להורים אחרים והייתי מקבל גנים יותר טובים. אני רואה אחרים במשפחה שלי שקיבלו את הגנים הטובים (מצד האבא) ואני קיבלתי את הגנים הלא טובים (מהאמא), וזה מתבטא בשעירות, בגובה, מבנה גוף, נטייה להשמנה.
זה ממש משפיע לי על הדימוי העצמי, והבטחון העצמי - לא נוח לי עם איך שאני נראה. ואני לא חושב שאני מכוער! מבחינת אף, תווי פנים, וכו`, ואני גם לא שמן במיוחד, אבל אני פשוט יצאתי שעיר ועם נטייה להשמנה - זאת אומרת לא כמו האלו שאוכלים מה שבא להם ונשארים רזים...
אני מסתכל על כל הבלונדיניים ההולנדיים ואני אומר לעצמי - איזה כיף להם, נולדו עם גוף חלק, שיער מושלם, חבל שאני לא נולדתי לאותם הורים.
אני בן 18, ואני שם לב בתקופה האחרונה לצמיחה משמעותית של שערות בכל הגב! בכל הבטן ובישבן מלא שערות! למה לעזאזל אני צריך את כל החרא הזה על הראש שלי?!
למה לא יכולתי להיוולד חלק כמו הרבה אנשים שאני רואה בסביבתי? כי אם זה היה קורה הייתי בנאדם שונה לגמרי עכשיו, ואני בטוח בזה במאה אחוז - הייתי מעז יותר (עם בנות במיוחד), לא הייתי מוציא את התסכולים שלי על אמא שלי (שכשכל פעם שאני רואה אותה אני רק רואה את הגנים המסריחים שקיבלתי ממנה).
זה לא שאני גם לא מנסה לטפל בעצמי! הייתה תקופה שממש נמאס לי מהכל ואז החלטתי שלא צריך לבכות ואפשר לנסות לתקן דברים או לשנות.
כרגע אני מטופל בלייזר כבר שנה, פעם בשלושה חודשים טיפול, והשערות כל פעם חוזרות, מה גם שאני מפחד לדבר עם בחורות ולהגיע למצבים אינטימיים כדי שלא יראו אזורים עם זיפים בגוף שלי (כאשר עושים לייזר מגלחים, עוברים עם המכונה ואז צומחים זיפים לאחר תקופה...).
נמאס לי כבר, אם רק היה לי קצת יותר מזל והייתי מקבל את הגנים של אבא, הייתי בנאדם אחר לגמרי, ואני רואה במשפחה שלי אנשים עם גנים משובחים שהם קיבלו אותם מהאחים של אבא שלי, שפורחים ומצליחים (הן מבחינת בחורות, עבודה), ואני רואה כאלו שקיבלו את הגנים המסריחים שלי (עם הנטייה להשמנה ושעירות יתר בכל הגוף), שנראים לא טוב, ואני גם קצת מרחם עליהם כי אני חושב - מה הם יעשו בהמשך? איך הם מתמודדים עם זה?
בקיצור, זה יושב לי על הלב תקופה ארוכה מאוד, הרבה פעמים אני מוציא את התסכול על ההורים (במיוחד על אמא שלי), ורציתי לפרוק את זה איפשהו.



ציטוט ההודעה


