אוברלוק
אמנות אחזקת האופנוע
------------------------------
כתבה
--------------
הגיע הזמן שמישהו יעשה סדר בציר ההתפתחות של החיים. פעם הוא היה מורכב מרצף ברור של שלבים: גיל שנתיים האיום, גיל ההתבגרות, משבר גיל 40 וגיל המעבר, הידוע גם בכינוי האכזרי גיל הבלות - כולם מוקשי דרך ידועים, מוגבלים ותחומים לגילאים מסוימים.
אבל בעידן שלנו, גבול הוא מושג שאנו מתעקשים עליו רק במונחים גיאוגרפיים. בחיינו האישיים אנו עסוקים בעיקר בטשטוש גבולות כאלו ואחרים. תוחלת החיים עלתה כך שגיל הזהב מגיע באמצע החיים. נשים נהפכות לאמהות בגיל המעבר. 40 הוא ה-30 החדש, ואבא שלי, בן 60, מגלה סממנים ברורים של גיל ההתבגרות.
אני עצמי, למשל, נקלעתי ממש בימים אלו למשבר רבע החיים. ברור לי כבר שלא אשלוט בארבע שפות. לא אשלב לימודי בישול עם תואר שני בצרפת. ולא אמצא את האומץ, ככה סתם, לעשות קרחת.
ואולי זוהי הזדמנות ליצור פנטסיות חדשות. אני קונה לי מעיל עור, כזה שעוטף אותי במראה קשוח, גם בשביל שיגן עלי בתקופת הבלבול הזו אבל בעיקר כדי להגשים צעד ראשון בפנטסיה חדשה. כי בגיל שלושים, במראה בייקרי חצוף, בטח אצא לאיזה מסע. אני והאופנוע שיהיה לי נחצה ביחד יבשות ומדינות. או לפחות את חוצה ישראל.
חולצה: "טיז פקטורי" ל"בוטיק 5"; ז'קט ושרשרת: "Verner"; חצאית: "אקנה" ל"Verner"; נעליים: "אלדו"; דוגמנית: יערה בנבנישתי ל"עלית מודלס"; איפור ושיער: קארמה ל"ורד ספיבק בית של איפור"
[קרדיט לחלק לאתר אחר]







ציטוט ההודעה