סיפור קצר, רומאן, נובלה, מדע בדיוני, פנטזיה או ספר בישול מרוקאי (יש אחד כזה עכשיו בסטימנסקי, אחלה מתכונים).
הבאתי לכם כמה טיפים, לפני שאתם מתיישבים ומתחילים לכתוב את הרב מכר הבא, אולי כדי שתשכילו הלאה קצת.
*זה לא כולל שירים, כי שירים הם הרבה יותר קצרים ואני לא חושב שאנשים עם כישרון צריכים יותר מיום אחד כדי לכתוב שיר.
אתם חייבים קו עלילה פשטני וכללי. רעיון לספר. אתם לא צריכים שמות, מה קורה בסוף, בהתחלה, באמצע. אם ההוא מת, ההוא הפך לאישה או שהכלב שלה חזר בסוף.כל אלה באים מאוחר יותר.
קודם כל, אתם צריכים רעיון (נשמע כמו איזו קבוצה של יזמים צעירים)
הרעיון ב"תפסן בשדה השיפון", זה הולדן קולדפילד שעוזב את פנסי ומנסה לחפש את עצמו בניו-יורק.
הרעיון ב"מעשה בחמישה בלונים", זה האובדן של חמשת הבלונים.
אתם תתחילו לכתוב, ואם תהיו מספיק טובים, אתם תרגישו ותשמעו את הדמויות אומרות לכם מה לכתוב, ככה אתם תמשיכו הלאה. אבל לפני שאתם מתחילים, אתם צריכים לבוא עם האג'נדה של היצירה, והשאר יזרום לכם בקלות (או שלא, אבל זה לא בעיה שלי) אחרי זה.
2. דמויות
בדרך כלל תגלו שהבוס שלכם, בימים הבאים שלכם כסופרים שהתואר שלהם מוטל בספק, הוא הדמות הראשית שיצרתם.
אם הספר שלכם כולל כמה דמויות ראשיות, אז תתחברו מאוד לאחת מהן או למספר דמויות שונות.
למשל אם תכתבו ספר, על הרפתקאות הכלב ג'וזף בארץ הבננות, סביר להניח שתתחברו הרבה פחות לדמות הראשית, שהיא כלב, מאשר בן אדם.
רוב הסיפורים מבוססים על הדמות של האלטר-אגו של הסופר. מה הוא היה רוצה להיות, בדרך כלל דמות בעלת ביטחון גבוה יותר, והקצנה מסוימת באופן חיובי של תכונות הסופר.
-הסופר חושב שהוא נראה בסדר מבחינה חיצונית - הדמות נראית מעולה מבחינה חיצונית.
-הסופר חושב שהוא ציני במקצת, פה ושם - הדמות מבליטה את הציניות שלה בכל דיאלוג כמעט.
אלה רק דברים נפוצים, אל לכם ללכת אחרי החוקים האלה כמו תיכוניסט מאוהב אחרי בר רפאלי. זה רק הצעות לשפר את הכתיבה שלכם ולעשות לכם חיים יותר קלים (לא באמת).
אז, אתם צריכים דמויות לסיכום. אם אין לכם השראה לדמות, תסתכלו על העולם שסובב אותכם, אנשים שפגשתם שהשפיעו עליכם באופן כזה שתזכרו אותם לטובה/לרעה, אבל באופן שונה מן השאר. אולי מהם תוכלו לשאוב את הרעיון לדמות חדשה.
אם יש לכם דודה דאגנית ואובססיבית, היא יכולה להיות האימא המפוחדת והחונקת בסיפור.
יש לכם בחורה שפעם פגשתם שהדהימה אותכם בעשר הדקות שראיתם אותה, היא יכולה להיות האישה שהגיבור מתאהב בה.
באמת שאם אני ארחיב אני אכניס קלישאות לפוסט. ולא מתאים.
3.
אל תתכננו
אל תחליטו מהתחלה שזה הולך להיות סיפור קצר, או
פנטזיה, או
מדע בדיוני, או ספר על מנהגי ההזדווגות של האדם בפומבי.
להגדיר פירושו להגביל (אוסקר ווילד אמר את זה הרבה לפניי).
הסצנות הבאות יבואו לכם למוח כמו אוהדי כדורגל לפיצוצייה עם טלוויזיה, ברגע שתיכנסו לרוח הסיפור.
אתם תמיד יכולים להישאר עם תמונה סופית של הסיפור, עם אירוע פה, אירוע שם. אתם אומרים לעצמכם: "אני רוצה שהאבא של הגיבור ימות", "אני רוצה שבסוף, הגיבור יתאכזב וייפול על ארבע ויצעק לשמים 'למה!?' (ואז יהיה זום אאוט)". זה מעולה, אלה אומרים שנכנסתם כבר לרוח הסיפור.
אבל תמיד תכתבו ברוח השינוי, ותבינו שכל רגע, אם הקפריזה שלכם תואמת את זה, אתם יכולים לשנות אפילו את הסוף של הסיפור לגמרי, לא חייבים להיות תקועים בתוך הקופסא באופן מתמיד.
4.
הרבה קפה
היה איזה סופר צרפתי ממזר אחד, שצירף לעצמו את התואר "דה" למרות שהוא לא היה מהאצולה.. אני לא הולך לפתוח דף בוויקיפדיה עכשיו כי אז אני ארביץ לעצמי על היותי כזה חנון, אבל הפואנטה היא (ויש), שהבן אדם היה שותה ספלי קפה שחור וכותב בערך חמש-עשרה שעות ביום.
אני אישית נורא אוהב לכתוב בלילה, אני מרגיש נורא יצירתי בלילה ואני בדרך מגיע עד חמש, חמש וחצי בבוקר עם שיר או פרק חדש.
וזה מעולה, אם זה הזמן, וגם אם זה יגרום לכם לקום קצת מנומנמים למחרת או להפסיד שעה ראשונה של בית הספר, לכו על זה. חומר אפשר להשלים, השראה לא.
יכול מאוד להיות שאתם טיפוסי יום (איכסה-פיכסה), ואתם נורא נהנים לכתוב בדיוק בין שתיים לארבע, ממש לפני הפסקת התה והעוגיות והכנת השיעורים.
לא, אני צוחק, הפואנטה היא לכתוב מתי שבאמת מתאים לכם.
5.
לעגל פינות בכיכר
יש לכם רעיון להתחלה, נהדרת, שגורמת לכל פרולוג להיראות כמו קקה בצנצנת. ויש לכם רעיון אדיר לסוף, אבל אין לכם את החוליה המקשרת.
גם אם הדבר נראה כמו בולשיט טהור, האמצע הזה, שאתם כותבים אותו, תמשיכו לכתוב. אתם תמיד תוכלו לעשות Backspace כשרעיון יותר טוב יבוא.
והו כמה פעמים שאתם הולכים לשכתב את מה שכתבתם.. בערך מספר הפעמים שבחרנו ראש ממשלה מושחת בקלפי.
אלא אם כן אתם כותבים במכונת כתיבה, ואז פשוט, כל הזין.
---------------------------------------------------------
בקיצור ולעניין, כל הטיפים האלה לא יכולים לעזור לחסרי כישרון.
אם אין לכם שום שמץ של יצירתיות ואתם יודעים שהכתבי קודש החילוניים שלכם לא טובים, מצטער, אין לכם מה לקרוא את זה, זה סתם יפגע בשגרה היומיומית (במיוחד כלל הקפה) שלכם לאף מטרה נעלה.
אנשים יוצרים, תמשיכו לכתוב, ולשלח סטייקים עסיסיים בצורת גאונות ספרותית לאומנות הנוער המורעבת של היום. 
הזכויות שמורות לי, מי שבזין שלו יכול להעתיק את זה לכל מקום שיחפוץ.