[טקסט] מחר הקלטה
צה"ל עשו ממני צעצוע, נשאר רק הגעגוע
דבר אחד משאיר אותי רגוע, רק הסוף שבוע
כואב הראש ומתפוצץ מרגיש כמו פיגוע
מהפגנות של ערבים כל יום אחי זה קבוע
מרגיש כאילו קשרו אותי אל פסי רכבת
חפשתי והבנתי שאין בצה"ל אוזן קשבת
תן לשבת, ורק להנות לי מהסרט
לפני שהמסיבה נגמרת לא תהיה אחת אחרת
מסתכל סביב ורואה רק סביבה מוכרת
מתגעגע לסביבה אחרת והתקווה נגמרת
למרות שאנלא זונה שנשברת, עושה זוג או פרד
לספוג הכל? או לעשות פה מרד
שלד אהיה בסוף, אבל התחלתי בתור ילד
שהבטיח בחיים לא להיות לעבד.
לא משהו יחסית לכמה קודמים שלי אבל אהבתי את זה משום מה.
אם יצא לי אני אקליט מחר (גימלים זה כיף חיים)
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי SaYGoDBaY
