[כתבה]הפספוס הגדול של פיטר מולינו
הפספוס הגדול של פיטר מולינו
איך אחד המפתחים המוכשרים בתעשייה ויתר על ההזדמנות לפתח את LittleBigPlanet? אלעד קפלן חושף פרטים מהפרשייה שמולינו היה מעדיף לשכוח
עם ממוצע ביקורות של כמעט 95%, LittleBigPlanet הוא אחד המשחקים הכי טובים שיצאו לקונסולת הפלייסטיישן 3 ואולי מאז ומעולם. בנוסף למשחק פלטפורמה מהנה ומקורי, הוא הגדיר מחדש את המשמעות של שיתוף השחקנים ביצירה, כאשר הוא מאפשר לכל אחד להכין בקלות שלבים משלו ולהוסיף אותם לעולם הצבעוני. זהו משחק על דמויות קטנות עם חלומות גדולים.
המשחק פותח על ידי חברת פיתוח קטנה בשם Media Molecule, שיושבת במשרד קטן מעל חנות למכירת חדרי אמבטיה בעיירה גילפורד באנגליה. ערכי החברה המוצהרים הם יצירתיות, אינטנסיביות, תשוקה והנאה בפיתוח משחקים, תוך ניצול הטכנולוגיה המתקדמת ביותר. LittleBigPlanet עומד היטב בהגדרה זו ומשלב בין הנאה, מקוריות ויצירתיות חסרת גבולות.
לא מפתיע לגלות כי מקימי החברה, מארק היילי, אלקס אבנס, דייב סמית' וקארים אטונאיי, עבדו בעבר תחת פיקודו של פיטר מולינו, אחד המפתחים היצירתיים והמוכשרים ביותר בתעשיית המשחקים. השאלה הגדולה היא איך מולינו, הידוע בחיבתו לרעיונות מקוריים, פיספס את ההזדמנות להיות חלק מפיתוח אחד המשחקים החשובים של השנים האחרונות?
תחת חסות האריהפרסום
מארק היילי עבד לצד מולינו כמעט מתחילת דרכה של Bullfrog. הוא היה שותף לפיתוח חלק מהמשחקים שהביאו את החברה לגדולה, כמו Theme Park, מג'יק קארפט ו-Dungeon Keeper, והשתלב היטב בקדר המוכשר של מפתחים צעירים שמולינו אסף סביבו. כאשר מולינו עזב את החברה ב-1997 על מנת להקים את Lionhead, היילי היה אחד הראשונים ללכת בעקבותיו.
אלקס אבנס הצטרף למולינו בתחילת דרכה של Lionhead וכבר מיומו הראשון הצהיר שהוא אינו אוהב לשחק במשחקים אלא ליצור אותם. בשבילו, עיקר החוויה היא יצירת העולם - השאר כבר פחות חשוב. במשך שנות עבודתם, התבססה בין היילי לאבנס חברות והערכה ההדדית. הכישרון של השניים, יחד עם התשוקה שלהם ליצירה, הביאה את מולינו לבחור אותם, יחד עם דייויד סמית' וקארים אטונאיי, לצוות ניסיוני שמטרתו להעצים את היצירתיות במשחקי החברה.
הפרויקט הסודי נקרא 'החדר' והוצג לציבור בכנס ה-GDC 2005. הוא הציג עולם וירטואלי מורכב יותר מכל מה שנראה בעבר. בבית קטן ומשופשף, שנראה מציאותי ביותר, ניתן היה להזיז חפצים בחופשיות ולצפות כיצד דברים מתישנים לאורך זמן. על ידי מעבר דרך מראה, השחקן שוגר לחדר אחר, הממוקם בתוך טירה עתיקה מימי הביניים, ובתוכו מונחת תיבה עם דגם קטן של החדר הראשון. קפיצה לתוך התיבה הובילה חזרה לחדר המקורי.
באחד החדרים נעשה שימוש במראות על מנת להעביר חפצים ממקום למקום. כל חפץ שהועבר דרך המראה הקטנה, יצא דרך המראה הגדולה, רק בגרסה מוגדלת. בנוסף, ניתן היה להשתמש בגופי חימר על מנת ליצור חפצים חדשים באופן מידי. אלו היו הימים לפני המשחק פורטל או עידן המנועים הפיזיקלים המשוכללים. מבקרי הכנס חשבו שהם צופים במופע קסמים וירטואלי.
הטכנולוגיה המדהימה נוצלה חלקית במשחקי החברה, אך בפועל ההדגמה לא הייתה נקיה מבעיות. העבודה הרבה של הצוות לא הובילה ליצירה מוגמרת ויציבה, שמסוגלת להוות בסיס למשחק מהפכני. מולינו החליט להשאיר את הפרויקט על המדף ולהשקיע את זמנו במשחקים אמיתיים.
הדרך לעצמאות
פיטר מולינו
מארק היילי לא ויתר על ההזדמנות ליצור משחק מקורי משלו. הוא נהנה מעבודתו השגרתית בחברה, אך רצה לקחת צעד קדימה ולהביא לידי ביטוי את כישוריו היצירתיים. בהסכמתו של מולינו, לאחר שעות העבודה ב-Lionhead, היילי החל לפתח באופן עצמאי את המשחק Rag Doll Kung Fu, בעזרתם של חבריו אלקס אבנס ודייב סמית'.
המשחק אפשר ללכת מכות עם בובות על חוטים, בלי חשש שהחוטים יסתבכו בדרך. השליטה התבצעה לחלוטין על ידי העכבר ומשחק המכות זכה לשבחים על החידושים בתחום. המשחק נמכר דרך שירות Steam, בתמיכתה של Valve, וזכה להצלחה יחסית. מאותו רגע היה ברור להיילי ואבנס שאפשר להסתדר גם בלי החסות של מולינו.
באותה תקופה Lionhead עבדה על Fable 2. על אף הרעיונות המקוריים ששולבו במשחק, הצוות שפיתח את 'החדר' רצה לעשות משהו ששם דגש גדול יותר על יצירה. היילי החליט לקחת מספר ימי חופש על מנת לחשוב על עתידו בחברה ואבנס ניצל את ההזדמנות על מנת לקבוע עובדות בשטח. הוא ארז את הדברים של היילי, שוחח עם סמית' ואטונאיי וקבע להם עובדה - מקימים חברה חדשה.
בטיסה משותפת לסיאטל, בדרך למפגש עם מנהלי מיקרוסופט, אבנס בישר למולינו על עזיבתם של הרביעיה. מולינו, שגם בעבר לא מנע ממפתחים צעירים כמו דמיס האסביס וגארי קאר לצאת לדרך עצמאית, בירך אותם לשלום ואיחל להם הצלחה בהמשך דרכם. באותה טיסה, לא מולינו ולא אבנס תיארו לעצמם כמה ההצלחה תהיה גדולה.
חברה קטנה עם משחק גדול
מארק היילי
ההמשך ידוע. LittleBigPlanet זכה למחמאות מכל קצוות תבל, הפך ללהיט בשוק היפני הקשה, מכר מעל מיליון עותקים למרות בעיות שיווקיות בתחילת דרכו, ושחקנים מרחבי העולם יצרו מעל מיליון שלבים בכל הגדלים והצורות. מארק היילי, המעצב הראשי של המשחק, דורג על ידי המגזין Edge במקום השלישי ברשימת האנשים ה'חמים' בתעשייה, מקום אחד מעל שיגרו מיאמוטו, אגדת המשחקים של נינטנדו.
פיטר מולינו לא חש מרמור על הפיספוס והחמיא למפתחים הצעירים מעל כל במה אפשרית. הוא אפילו ציין את LittleBigPlanet כבחירה שלו למשחק השנה, מעל המשחק שלו, Fable 2, שיצא באותה שנה. כיום המשרדים של Lionhead ושל Media Molecule ממוקמים במרחק הליכה אחד מהשני והעיר גילפורד הפכה בזכותם למעצמת משחקים. עבור שחקנים חובבי יצירתיות, המאבק האמיתי כיום בין סוני למיקרוסופט הוא למעשה השאלה מי יצליח להפיק משחק טוב יותר - פיטר מולינו, או תלמידו מארק היילי.
ציטוט ההודעה
