פזמון:
פעם היה לי חבר יקר,
אהב לשחק, לא רב בכלל,
היינו ביחד, כל הדרך ,
מגיל ארבע ועד הנצח,
אבל פתאום משהו קרה,
נפגע החבר,
לא עובר,
נפגע לי הלב,
לא יכול לחשוב על זה..
אמצע:
יושב לי בבית,
מחכה שיחזור,
מסתכל על השעון,
זה יותר מדי איטי,
משעמם לי,
נמאס לי לחכות ,
חייב ללכת לבקר,
הולך לי ברחוב,
פגוע , פגוע,
לא יכול לחשוב, לא יכול לחשוב,
שואל את אלוהים,
למה שברת לי ת'לב?
החבר כל כך יקר,
מה עשית לו?
סך הכל נפל,
זה לא כל כך נורא,
מנסה אני לא להיות פגוע ,
לא מצליח..
אבל החבר נרדם מהר,
באתי לבקר,
לא היה שם כבר,
אחרי תקופה ארוכה,
חזר החבר,
חזרנו להיות חברים,
היה פגוע,
קשה לי להסתכלל!!!
פתאום עוד משהו נורא קרה,
בדיוק כשהלב שלי חזר,
אנחנו רבנו בגלל איזהשהי שטות,
רבנו ונסחפנו יותר מדי,
קצת נפגעתי בראש וברגל,
לא הבנתי מה קרה!
זה נמשך כבר כמה ימים,
פעם אחת ושתיים,
כל הזמן רבנו לא יודע מה קרה,
הלך לי החבר..
פזמון:
פעם היה לי חבר יקר,
אהב לשחק, לא רב בכלל,
היינו ביחד, כל הדרך ,
מגיל ארבע ועד הנצח,
אבל פתאום משהו קרה,
נפגע החבר,
לא עובר,
נפגע לי הלב,
לא יכול לחשוב על זה..
סוף:
בסוף בא חבר חדש,
קצת מצחיק, וקצת משעמם,
אבל נסתפק במה שיש,
אחרי תקופה קצרה,
התקרבנו עוד יותר,
טיילנו ,
שיחקנו,
ולא כלום!
כבר כמה שנים שלא רבנו,
אף אחד לא בכה,
אף אחד לא נפגע,
בסוף כבר חיינו בלי לפגוע,
בלי להעליב,
ובלי סוף, בלי מריבות!
:]
מקוווה לדברים טוביףם.



ציטוט ההודעה



