זה עוד שיר,מילים על דף,מחברת על מדף
זה עוד פריקה שמהלב דרך העיפרון נדף.
אני מרגיש כמו ציפור,עף בין השורות והמילים
מרגיש בעולם אחר מקום בלי יותר מדי דברים קשים.
זמנים רעים.. מחשבות שגורמות לך כבר לשכוח
מה שגורם למוח להשתגע מאבד כוח כבר רוצה לברוח.
אין טעם לצרוח.. כי אף אחד לא שומע לקולך האבוד
החיים שלי אני תמיד לבד,אוכל לבד חי לבד תמיד לחוד.
מרגיש מלכוד,כמו עכבר שמנסה לברוח לתוך החור
הנשמה כבר יצאה..מרגיש כאילו גופי נשבר לחור שחור.
גם בלילה שאני חולם,מחלום מתוק ורטוב יוצא סיוט
הולך לטיפולים,משתגע עם עצמי אולי נאבדה לי השפיות.





ציטוט ההודעה


