פריקה!ואת הכול הוצאתי כאן!
כותב על דף,לצלילי הביט,שם הכול על המדף
כותב על כמה שקשה ועל כמה שאני מרגיש נרדף.
מספר סיפור על ילד,שאת כל המכשולים לא הדף!
מספר לכם עלי!של מילים שמהלב על הדף הכול נדף.
"קריסת מערכות"השתגעתי.שורות פרקתי,נפגעתי
מילד חמוד ומתולתל הפכתי להיות ילד שבכולם פגעתי.
להתקרב לא נתתי,מהמצפון שלי ברחתי,לא האמנתי
שלמצב הזה אני הגעתי,חבל שלתחשות שלי לא נפתחתי.
חבל על מי שמת,ואני עוד חי עם מחשבה של למות
"אל תסתכל בקנקן אלה במה שיש בו".בתוכי יש רק בדידות.
נעלמה הנחישות.. הרצון להצליח נשטף עם הדמעות
זרימה של לירקה רמה ז,כחה כולם אומרים,אין כוח לנסות.
להיות או להיות..זו מילה עם כוח אבל צריך קצת מוח
חושב על תעצבים לצרוח,רוצה את הכול פשוט לשכוח.
מנסה מעצמי לברוח.אבל לאן אני בעצמי לא יודע
מנסה להקשיב לקולות?אבל איך עם לעצמי אני לא שומע.
מעין אני דומע.. דמעה של כאב כי כבר אין בתוכי שמחה
בתוך תוכי אני לבד,החיים כבר ניצחו אותי עשו ממני שפחה.
רוצה לחזור אחורה לעבר הוא להמשיך בעתיד
רוצה להילחם שוב.. אבל כבר אין כוח שוב להתמיד
זה קצת מפחיד... הכול עובר לאן עם הזמן
והנה פתגם ישן שלכולם יש מכונת זמן,
"חלק מעם לוקחות אותנו לעבר,קוראים להם זכרונות
חלק מהם לוקחות אותנו לעתי,קוראים להם חלומות"
ציטוט ההודעה
