צעצוע של סיפור 3 **ממולץ**
צעצוע של סיפור 3
ארה"ב (2010)
Toy Story 3
שפת הסרט: אנגלית, תרגום לעברית
ז'אנר : אנימציה, ילדים, קומדיה
במאי/ת: לי אונקריש
שחקנים: טום הנקס, טים אלן, מייקל קיטון, בוני האנט, טימותי דלטון, וופי גולדברג, ריצ'ארד קיינד
תסריטאי/ת: מייקל ארנדט
אל האין סוף ומעבר לו - זה אחד המשפטים הכי זכורים של הילדות שלי, בגיל 6 לשים את הקלטת של צעצוע של סיפור לשבת מול הטלוויזה ולראות את אחד הסרטים שהצליחו להביא את הילדות שלי ושל כולנו, אני עכשיו מדבר לא כמבקר אלא כמתבגר, כאחד שגדל על טרילגיית הסרטים הזאת.
אני בן 18 והלכתי לראות את הסרט הזה עם חברה שלי לפני שבוע, בכניסה עבד חבר שלי מהשכבה ראה אותי ודפק לי עקיצה על זה שאני הולך לסרט שנחשב של ילדים "שלא יפחיד אותך" הוא אמר לי אבל הוא לא יבין, הוא לא יבין למה אני הולך לראות את הסרט הזה בעיברית ולא באנגלית בגלל שאני פשוט לא יכול לראות את הסרט הזה באנגלית פשוט לא יכול לראות אותו זה יהרוס לי את כל הסרט, אני מתכוון לזה שאת באז שנות אור רק אלון נוימן יכול לדובב ואת וודי הקאבוי שכולם רצו לשחק איתו רק דרור קרן יכול לדובב זה פשוט ככה אמור להיות לא טום הנקס או מישהו אחר שמדבר אנגלית יכול לדובב את הדמויות, הוא לא יכול להבין את החיבור שיש לי לסרט הזה שהסרט הזה שיקף למעשה לכולם את חלום הילדות של כולם שפתאום צעצועים יקומו וידברו איתך וישחקו איתך.
לקח לי זמן לראות על מה הסרט מדבר כשראיתי אותו יצאתי בתחושה שהסרט הוא חלש, וכמובן שהוא יהיה למה ככה זה הוליווד אחרי 2 סרטים טובים בא הסרט השלישי החלש מכולם אין מה לעשות ככה זה התרבות של הוליווד, אני ראיתי את הסרט והוא הכניס אותי לדיכאון, כל העלילה על כך שאנדי מתבגר וצריך לעזוב את צעצועים גרמה לי לדיכאון כאילו הרגשה רעה כזאת שהצעצועים עושים הכל רק בשביל לחזור אליו והוא רק רוצה לעזוב אותם גרמה לי פשוט לכעוס על אנדי על זה שהוא עוזב אותם ככה ומבלי ששמתי לב נשאבתי לסרט ואז קלטתי כבעצם אנדי הוא אני.
אנדי הוא בעצם כולנו כל אלו שבגיל 4-7 ראו את הסרט הראשון בסדרה ושרו ביחד "אני חבר שלך" ואולי גם היום אני עצמי לפעמים חושב על השיר הזה, אבל זה הנקודה אנדי הוא בן 18 כמוני וכמוני הוא גם עוזב את הבית אני לצבא והוא לקולג' אנדי בעצם הוא הגיבור שכל הסדרה הזאת לא באז או וודי אלא אנדי כי הילד הזה הוא בעצם הצופה - אנחנו - הילדים של אותה תקופה, תקופת הילדות התקופה היפה של החיים שכולנו היינו רוצים לחזור אליה.
נכון שהתלת מימד הוא לא עוזר ולא ממש חיוני אבל זאת לא הנקודה, כי צעצוע של סיפור זאת לא סתם סדרת סרטים כמו למשל שרק שאפשר תמיד לראות כל סרט בסדרה מבלי לראות את הסרט הקודם, לצעצוע של סיפור יש מעבר לזה, יש עלילה עמוקה וחזקה וקשורה לכל סרט בסדרה אתה לא יכול לראות את צעצוע של סיפור 3 מבלי לראות את 2 הסרטים הראשונים כי אז אתה לא תבין את העוצמה של הסרט הזה, של הסאב טקסט, מה שיש מעבר ולקח לי זמן להבין את זה, הרי זה לא חדש שפיקסר עושים את זה גם בוולי הם עשו את זה וגם בלמעלה ועוד הרבה מהיצירות המופת שלהם אבל במקרה הנל הם ממש לקחו את זה צעד קדימה, הם נגעו בנושא שנוגע לליבנו את נושא ההתבגרות שכולנו עברנו את המעבר הזה מילדות לבגרות, את הזמן הזה שהגוזל עוזב את הקן וכעת מתחיל חיים חדשים משהו שכל אחד שהוא בן 18 בגיל של אנדי בזמן הזה ממש עוברים זה ועל זה על הטרילוגיה הזאת מדברת.
זה לא סרט לילדים אלא סרט למתבגרים, אותם מתבגרים שראו את זה בגיל 6 את באז וודי רבים בתוך המכונית ושהם בבית של הילד השכן המופרע מנסים לברוח ממנו, את אלו 3 שנים מאוחר יותר ראו את הכלב באסטר מגיע לראשונה לבית ואת וודי רוכב עליו כמו משוגע והיום הכלב הזה כבר זקן ובקושי זז כי ככה הטרילוגיה הזאת מתבגרת וככה גם אנדי ואנחנו כבר לא ילדים והגיע הזמן שנסגור מעגל עם אחד הטרילוגיות הכי טובות שאי פעם נעשו ונחשוב טוב על מה עברנו אז וחשוב על מה נוכל להשאיר לילדים שלנו לעתיד כמזכרת לילדות שלנו.
:דירוג::דירוג::דירוג::דירוג::דירוג:
ציטוט ההודעה
