המדריך המלא והמפורט לניהול מחיצות
במדריך הזה נלמד מהי מחיצה ולמה היא משמשת, וגם כיצד פועלים דרכה.
מהי מחיצה ומה תפקידה?
קודם כל ניתן לדעת שעל מנת שנוכל לכתוב מידע על אמצעי אחסון, יש צורך להשתמש במחיצות.
תפקידה העיקרית של המחיצה היא סימון מקום פיזי על הכונן לשימוש על ידי נתונים.
כאשר אנו יוצרים מחיצה הדבר מציב שלט למערכת ההפעלה שבו כתוב: "כאן יש נתונים".
ללא מחיצות לא ניתן לכתוב מידע על אמצעי אחסון, תפקידן של המחיצות לא נגמר כאן.
ניתן אמנם להשתמש במחיצה אחת שתסמן את כל המקום הפנוי בכונן,
אך הרבה פעמים נעדיף לחלק למספר מחיצות מהסיבות האלו:
1. אותיות כונן – לכל מחיצה ניתן לקבוע "אות כונן" אחת בלבד.
2. ריבוי מערכות הפעלה – על כל מחיצה ניתן להתקין (בדרך כלל) מערכת הפעלה אחת בלבד.
3. ריבוי מערכות קבצים - בכל מחיצה ניתן ליצור מערכת קבצים אחת בלבד.
4. תחזוקת וגיבוי מערכת ההפעלה – ניתן ליצור מחיצה אחת למערכת ההפעלה והשאר לאחסון (גיבוי),
כך שאם נרצה לשדרג מערכת הפעלה או לפרמט לא נצטרך לגבות את כל המידע להתקן חיצוני.
5. ישנה אפשרות ליצור מחיצה קטנה במיקום הפיזי האופטימאלי ולהשאיר את שאר הדיסק ריק וכך להרוויח ביצועים ע"פ נפח.
שיטה זו עובדת אך ורק בכוננים מכאניים (דיסקים קשיחים) ולא בכוננים אופטיים, כמו: SSD ו-CD/DVD למיניהם.
ישנן שני סוגים של מחיצות והן:
מחיצה ראשית ומחיצה מורחבת.
המחיצה המורחבת הייתה נחוצה בתקופת ה-MSDOS שיכל לזהות רק מחיצה ראשית אחת על כל התקן,
אך מגבלה זו לא קיימת כיום.
יש צורך להשתמש במחיצה מורחבת רק אם יש צורך ביותר מ-4 מחיצות על התקן פיזי אחד.
מחיצה מורחבת לא מאפשרת עדיין כתיבת או קריאת נתונים אבל מאפשרת ליצור בתוכה כוננים לוגיים (אותיות כונן) מרובים.
יש לציין שWindows, לדוגמה, נטענת רק ממחיצה ראשית ולא ממחיצה מורחבת בעוד לינוקס אינה בררנית ועולה מכל סוג של מחיצה.
ניתן ליצור עד ארבע מחיצות ראשיות/מורחבת סך הכל על כל אמצעי אחסון,
ומתוכן רק מחיצה מורחבת אחת (שבה אין הגבלה על כוננים לוגיים בתוך המחיצה המורחבת).
אחרי שהבנו מהי מחיצה ומה תפקידה, ניגש להמשך המדריך.
תוכן עניינים:
דף 1 (ראשי) - מהי מחיצה ומה תפקידה
דף 2 - EASEUS Partition Master
דף 3 - הקטנת והגדלת מחיצה
דף 4 - יצירת מחיצה באמצעות מנהל המחיצות של הוינדוס
קרדיט לאתר אחר.
ציטוט ההודעה
