עוף החול (פניקס) היא ציפור אגדית שחיה בארצות ערב. על פי המסורת, עוף החול היה מבעיר את
עצמו כל 500 שנה, ועוף חול חדש וצעיר היה צומח מן האפר.
במיתולוגיה של מצריים העתיקה עוף החול ייצג את השמש, שמתה בלילה ונולדת מחדש בבוקר.
מסורת נוצרית מוקדמת אימצה את עוף החול כסמל של אלמוות וגם של תחיית המתים.
גריפין הוא יצור אגדי, בדרך כלל מיוצג בספרות ובאומנות כבעל ראש, מקור וכנפיים של נשר
רגליים וגוף של אריה, ולפעמים גם בעל זנב שטן. מקורו של הגריפין כנראה מהמזרח התיכון
על פי המצאו בציורים ובפסלים של הבבלים, האשורים והפרסים הקדמונים. הרומאים השתמשו
בגריפין למטרות קישוט של כותרות, רגליים של שולחנות, מזבחים ומנורות קנים.
מוטיב הגריפין הופיע בזמנים קדומים של הנצרות ב"בסטיארים", או במשליחיות.
העתק אבן של גריפינים שמשו לעיתים קרובות כפסלי מפלצות בארכיטקטורה הגותית בתקופה
המאוחרת של ימי הביניים. הגריפין עדיין מוכר ככלי להבעה של כוח ודריכות.
היפוגריף הוא חיה אגדית שחלקה הקדמי הוא של גריפין מכונף וחלקה האחורי של סוס.
היצור הומצא על ידי לודוביקו אריסטו ביצירתו אורלנדו פיוריוסו ובוסס על פתגם שדיבר על
חציית גריפין עם סוס על מנת לסמן בלתי אפשריות או אי התאמה.
הקנטאור במיתולוגיה היוונית הוא גזע של מפלצות שנחשבו לשוכני אזורי ההר תסלי וארקדיה.
הם הוצגו בדרך כלל כבעלי צורת אדם מהראש ועד המתניים וצורת סוס מהמתניים ומטה.
הקנטאורים אופיינו בפראיות ואלימות. הם היו ידועים בשיכרותם ובחמדנותם והצטיירו לעיתים
קרובות כחסידיו של דיוניסוס, אל היין. הקנטאורים הוברחו מתסלי כאשר הם ניסו לחטוף את
הכלה של המלך ממשתה החתונה שלה.
יוצא דופן מיצורים פראיים אלה, היה הקנטאור קירון, שהיה מפורסם בחוכמתו ובטוב ליבו.
מספר גיבורים יוונים, כולל אכילס וג'יסון חונכו על ידיו.
במיתולוגיה היוונית, סרברוס היה כלב בעל שלושה ראשים וזנב דרקון ששמר על הכניסה לעולם
התחתון. המפלצת השתה לכל הרוחות להכנס, אבל לאף אחד לצאת. רק גיבורים אחדים הצליחו
להמלט מהשמירה של סרברוס. המשורר והמוזיקאי אורפאוס הקסים את החיה עם הנבל שלו והגיבור
היווני הרקולס תפס אותה בידיים חשופות והעביר אותה לזמן קצר מהעולם התחתון לאזורים
שמעליו.
הבסיליסק הוא שם נפוץ של סוג לטאות ממשפחת האיגואנות. למרות שהם נעים לאט יחסית בהליכה
על ארבע, הם יכולים לנוע מהר על שתי רגליים אחוריות. למעשה, הם ידועים ביכולתם לרוץ על
פני המים. הבסיליסקים הם שוכני עצים ואוכלי כל והם גדלים לאורך של בערך מטר.
זוחלים בלתי מזיקים אלה, בעלי מראה מפחיד, נקראים על שם המפלצת המיתולוגית הקטלנית,
שנקראה גם "קוקטריס". לבסיליסק היו הכוחות להרוס את כל החי והצומח סביבו באמצעות מבטו
או נשימתו. רק הסמור, אשר הפריש חומר הקטלני לבסיליסק, היה מוגן מפניו.
![]()
לפרקון בפולקלור האירי, פייה בצורה של גבר זקן זעיר לעיתים קרובות עם כובע זקוף שעליו
עלה תלתן וחליפת עור. מבודד על-ידי הטבע, הוא חי במקומות נידחים ועליו לייצר נעליים
וסוליות. צלילי הלמות הפטיש מסגירות את נוכחותו. יש לו ארגז חבוי של זהב; אם הו
נשבה ומאויים על ידי אלימות פיזית, הוא יגלה, אם השובה שלו אינו מסיר עיניו ממנו, את
מקום המחבוא של האוצר. אבל בדרך כלל השובה מתפתה להעיף מבט לצדדים, והשדון נעלם.
המילה נשאבה מהמילה האירית העתיקה "לוקורפאן", כלומר "גוף קטן".
![]()












ציטוט ההודעה

