NL:
בית א':
אין לי מוזה לכתוב, אין לי מוזה לאהוב,
לחשוב עלייך, עבר את גבול הרצון הטוב,
כבר אין בי כוח, רוצה לצאת ולצרוח,
אלוהים תן לי את האומץ, מכאן לברוח!,
לשכוח ת`ילדה שניפצה לי ת`לב,
שבגללה NL לא יחזור יותר להתאהב,
יומם ולילה, רק עלייה כתבתי ת`שירים,
במחשבה שאחרים, ימלאו בי ת`חורים,
תמיד אמרתי, שאין בי רגשות אני שיקרתי,
לא יכולתי לספר, שגם אני נשברתי,
בכיתי כמו כולם, לבד הרגשתי בעולם,
אנ`לא מושלם, אך אני לא אשבר מולם!,
יומם וליל, בפעם האחרונה פונה לאל,
נפלתי לשממה, כולי דמעות - צועק חזק NL,
לא שכחתי מה הבטחתי, ועדיין זה כואב,
הולך לישון בתקווה שהכאב עכשיו עוזב,

בית ב':
אהבה רק בי בוגדת, ואני עוד נאמן,
מיומן מאכזבות, לכל כאב אני מוכן,
מזומן לכל דבר שבי יפגע, זה מהרגל,
עם הזמן למדתי בחיים חובה להסתגל,
לחשוב שבן אדם רגיל לחיות מסוג של כאב,
את הכל הוציא על דף - ואת חייו הוא כותב,
מסתכל לשמיים, חושב האם הוא חי לשווא?
אחרי שאהבת חייו הלכה, מה יהיה עכשיו?
נשבעתי לא לבכות עלייך, אך לא מסוגל לשכוח,
כמו זאב לבד אבוד ביער, לא יכול לשמוח,
אמרתי שאמשיך למקום אליו אני שייך,
אך איבדתי את דרכי, שעקבתי אחרייך,
בשולי הדרך, בסוד כרוך אלייך,
יום יבוא ואספר לך מה הרגשתי כלפייך,
בהמשך לעתיד, מיד אחרי הנעורים,
עד אז - NL בדרכו ימשיך לנדוד בין השירים.