שר חוזרת לקולנוע בתפקיד ראשי
היו ימים שבהם שר רצתה להוכיח שהיא לא רק זמרת חושנית ובעלת נוכחות, אלא גם שחקנית אופי מוכשרת. היא בהחלט הצליחה בכך. על הופעתה בסרט "סילקווד" שר היתה מועמדת לאוסקר משנה. הסרט "מסכה", שיצא כעבור שנתיים, ב-1985 זיכה אותה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן. אחר כך היו גם קומדיות כמו "מוכת ירח", שעליו זכתה באוסקר לשחקנית הטובה ביותר, "המכשפות מאיסטוויק" ו"בתולות הים".
כעת, לאחר שבע שנים שלא הופיעה על המסך הגדול, שר בת ה-64 חוזרת בתפקיד ראשי. הסרט המוסיקלי "בורלסק", שיעלה בארצות הברית ב-17 בחודש ובישראל בתחילת פברואר, מפגיש אותה עם זמרת פופולרית ששייכת לדור אחר, צעיר יותר, כריסטינה אגילרה. שר מגלמת בו את טס, בעלת תיאטרון בלוס אנג'לס שהיתה בעברה רקדנית. למרות מצבו הכלכלי הקשה של התיאטרון היא אינה אומרת נואש. אל המקום מגיעה משום מקום אלי, צעירה בעלת שאיפות אמנותיות להתקדם בעיר המלאכים. יחד הן ינסו לעזור זו לזו ולמנוע מאנשי עסקים חמדניים להשתלט על התיאטרון.
הסרט החדש הוא לא הסיבה היחידה ששר חוזרת אל הכותרות. היא מופיעה על שער גיליון דצמבר של המגזין "ואניטי פייר" בבגד גוף צמוד במיוחד המזכיר את ימי קלטת הווידיאו שלה מ-1992, אז ניסתה לחקות, כמו שחקניות רבות אחרות, את ג'יין פונדה שסיחררה את עקרות הבית האמריקאיות עוד לפני ימי הג'וגינג המזיעים. בראיון מקיף עמה מדברת שר בהרחבה ולראשונה על השינוי בזהות המינית שהתחולל בגופו של הצאצא היחיד שהביאה לעולם, בתה צ'סטיטי, מנישואיה לסוני, שותפה לצמד המוסיקלי המצליח. לפני כחצי שנה השלימה צ'סטיטי את המהפך המגדרי שהחלה בו ונהפכה למי שהיא כיום, גבר ששמו צ'אז.
שר על שער המגזין "ואניטי פייר"
בתחילת שנות ה-90 צ'סטיטי יצאה מהארון. היא כתבה על כך שני ספרים והתמקדה בפעילות למען זכויות הלסביות וההומואים בארצות הברית. לפני כשנה וחצי הודיעה בתקשורת כי היא משנה את מינה.
"לפעמים אני מתבלבלת כשאני מדברת עליה", מספרת כעת שר בחיוך. "היא ילדה מאוד חכמה - בעצם ילד! כשאני עושה טעות מן הסוג הזה אני יודעת שהוא עלול לכעוס. מה לעשות שאני שוכחת להגיד עליו הוא במקום היא". והיא ממשיכה, במלים שעשויות להתפרש כחסרות טקט. "אם אני אתעורר מחר בגוף של גבר אני אבכה ואצרח, ואלך לשדוד בנק, כי אני לא מסוגלת לראות את עצמי כאדם אחר, רק כאשה. אני לא אוכל לקחת את זה בקלות כפי שצ'אז עושה. אני פשוט לא יכולה לדמיין את עצמי אחרת".
זה לא הדבר היחיד שהיא אומרת על עצמה ועל גופה. "בשלב מסוים אתה צריך כוח בשביל להמשיך בעבודה ובחיים. מי האמין שאני אגיע לגיל כזה? אמרתי למשפחה שלי, צריך להתאמץ, גיל הזיקנה מתקרב".
בסרט "סילקווד" היא חסתה בצלה של מריל סטריפ וכמעט גנבה לה את ההצגה. "אני חושבת שהיא נהדרת", אומרת עליה שר ומתכוונת לכך שסטריפ היא השחקנית היחידה כיום בהוליווד מבין בנות דורה של שר שמקבלת תפקידים ראשיים בלי להרגיש שהיא מבוגרת מדי, או ששחקנית צעירה יותר נושפת בעורפה. אבל היא גם שולחת עקיצה לעבר סטריפ, הצעירה ממנה בשלוש שנים. "הכלבה הטיפשה הזאת מצליחה יותר מאתנו", היא מצליפה בצחוק, "ואני לא אוהבת את זה. היא עומדת בדרכי וזה מפריע לי. בגללה אני צריכה לעבוד קשה יותר".
הזמן, מתברר, לא רק מבהיל אותה, אלא גם עוזר לרכך את הכאב. ב-1962, בהיותה נערה בת 16, פגשה את סוני, שהיה מבוגר ממנה ב-11 שנה. הם נישאו ושרו "יש לי אותך" בלהיט גדול, אבל התגרשו ב-1975. "סלחתי לו", היא אומרת על מי ש"התייחס אלי כמו אל אווז מטיל ביצי זהב ולא כמו אל אשתו. הוא היה בעל איום ונורא, אבל מורה מצוין מבחינה מוסיקלית".
'עכבר העיר'
ציטוט ההודעה
