[פריקה+ייעוץ] לא חשבתי שאני ארשום כזה פוסט

[Iti10]

אין לי כוח לפרט המון, אני אשתדל לסכם כמה שאני יכול, אז ככה, אני כבר שבועיים שלושה בערך אני מרגיש שאני לאט לאט חוזר להיות AFC דפוק, לא חשבתי בחיים שאני אגיע למצב כזה, כמובן יש דברים שאי אפשר לקחת ממני יותר כמו את הביטחון העצמי שלי (אבל לצערי הוא לא מושלם ולא יציב ב100 אחוז), את התקשורת החיובית שלי עם אנשים באופן כללי, את החברותיות שלי ובין היתר גם את זה שאני לא סתם רובוט שמדקלם משפטים, אלא גרסא משופרת של עצמי (וטבעית), הבעיה היא שבזמן האחרון גם כשהזדמנויות נופלות לי לידיים אני משום מה לא עושה איתם כלום, אתמול נפגשתי במועדון עם ידידה שהביאה עוד 2 חברות שלה, הS.P שלי היה בשמיים, חצי מהאנשים שאני מכיר ניסו להתחיל איתן וכשלו, בנוסף גם קלטתי כל מיני מבטים מבנות פה ושם אבל לצערי הן לא היו לטעמי, מה שאני כן יכול לאמר זה שלא מפתיע אותי שההישגים שלי ירדו כי אני בסך הכל הולך על מטרות שהן בהחלט ברמה גבוהה ולטעמי, כי אני כבר החלטתי שהבנות בעולם הזה מתחלקות ל2, אלה שאני רוצה לזיין ואלה שלא, חד וחלק, ולאלה שלא אני אפילו לא מתקרב וגם אם הן מתחילות איתי (וזה קורה) אז אני אולי יזרום בדיבור אבל אני לא ינסה כל כך מעבר.

אין לי בעיה למשל לפתוח בשיחה, או "להתחיל מהסוף" (כלומר לרקוד עם מישהי שאני בטוח שהיא בעניין שלי ולקדם את זה מינית למרות שזה קרה לי מעט מדי לצערי), הבעיה שאני נופל איפשהו באמצע, לא הצלחתי להתחבר לבנות כמעט אף פעם (לא הגעתי לCOMFORT ZONE) ואולי זה גם מסביר את זה שאין לי באמת המון ידידות, אני אמנם מתחיל לצבור עכשיו כמה, אבל זה עדיין חסר מאוד, ולמרות כל זה בכל מסיבה שלי מאז אותה מסיבה שבה סגרתי את הKC תמיד אנשים שאני לא מכיר מביאים לי "כיפים" ותמיד זורם ריקוד עם מישהי (פעמיים אפילו בחורות יזמו את זה בעצמן אבל זה היה בשביל הריקוד נטו), ונשבע שאני לא רואה סיבה למה לא הולך לי כמו שצריך, אני מכיר כל כך הרבה אנשים שהם AFC'S שלא קרובים לגיים ועדיין משיגים את זה בקלות/אנשים שהם פחות ממני בהכל, ואלו דברים שמטריפים אותי, אני חושב שהסיבה העיקרית לזה היא שהיה לי מומנטום ממש אדיר ואמנם ניצלתי הרבה מאוד ממנו אבל עכשיו הוא נפסק ולאט לאט אני חוזר להיות "רגיל", וזה מוזר כי אני חושב שלבנאדם יש שליטה כמעט אבסולוטית על החיים שלו ובכל זאת אני מרגיש ככה, אני מקווה שזה לא כללי מדי ושתוכלו לעזור לי אם קרה לכם מקרה כזה גם, אגב הסיבה לאיבוד המומנטום היא שאני רואה את הבית רק בסופי שבוע אף על פי שאני כרגע במכללה ויש מטרות אבל אין לי המון זמן לדבר איתן ובנוסף גם יש ענייני לימודים וכו' (אני יודע שאני יתחיל גם שם "לצוד" אבל בכל זאת).

[Kutaly]

טוב, יש לי הרבה עצות פרקטיות לגבי איך להתחיל עם בנות במכללה, אבל לא נראה שזו באמת הבעיה.

הבעיה היא שאתה נכנע לתירוצים.
מה זה "אין זמן"? "אין זמן" זה התירוץ האולטימטיבי. הוא תמיד נכון.
עכשיו תרשה לי לשאול, כמה זמן אתה צריך? כמה זמן לקח לך לכתוב את כל החפירה הזאת שלך?
אתה הרי לא לומד כל דקה ודקה 24 שעות, נכון?
יש לך זמן לשבת בקפיטריה
יש לך זמן להכין שיעורים
יש לך זמן "לעזור למישהי בשיעורים"
יש לך זמן להביא מישהי "להתכונן ביחד למבחן"

הבעיה היא שאת כל הזמן אתה מבזבז על תירוצים ועל להסתכל על איזה AFC שבינתיים מזיין את הבחורה שרצית.

[Iti10]

בקשר לתירוצים אז סמוך עליי שאני יודע שזה תירוצים, אם שמת לב להכל אז גם יכלת לראות שרשמתי שזה עניין של זמן עד שאני יתחיל גם שם, וגם כל הדברים שבאמת רשמת הם לא באמת הבעיה אם תשים לב, כי גם בימים שבהם הייתי "פעיל" רק בסופי שבוע עדיין לא הרגשתי כמו שאני מרגיש בימים האחרונים, זה כאילו נפלה עליי אדישות לא מובנת כזאת, אני לא יכול לאמר שוויתרתי אבל אני פשוט פחות מתלהב מזה כמו פעם כי לא מובטח לי שזה באמת יצליח וזאת בהחלט בעיה, אבל אני צריך לצאת ממנה ובגלל זה חשבתי שכמה אנשים כאן יוכלו לעזור מניסיונם האישי למרות שזאת בעיה אישית שלי.

ואגב עצות פרקטיות תמיד יכולות להועיל אז אם יש לך מה לרשום אז תפדל .

אין לי זמן "לעזור למישהי בשיעורים" מהסיבה המאוד פשוטה שיש לנו רק 2 בנות בכיתה ששתיהן לא לטעמי (וגם אם כן אחת תפוסה) ומן הסתם קצת קשה לעזור למישהי אחרת בשיעורים אם אני אפילו לא יודע על מה השיעורים, וכנל לגבי להתכונן יחד למבחן

[inverter]

לא יודע
מרגיש לי כמו תקופת "דאון" רגילה...
גם לי יש תקופות כאלה שאני ב"דאון", מרגיש שאני חוזר להיות AFC והגיים שלי על הפנים.
העיקר לדעתי לא לוותר, להכריח את עצמך להמשיך ולסגור כמה שיותר שיחזור טיפה האגו והתקופה הזאת תעבור.

[Iti10]

זה הקטע שאגו זה משהו שביר הרבה יותר מביטחון עצמי אמיתי, וזאת בדיוק הסיבה שבגלל אני עכשיו מרגיש ככה, וגם אם זה כן עניין של אגו אז אין לי יותר מדי אגו להתפאר בו בינתיים, ואכן זאת תקופת דאון ככל הנראה.

[Smoothi]

“The lower you fall, the higher you'll fly.”

תקופת דאון שתעבור אחי העיקר לא לוותר

[Kutaly]

ואגב עצות פרקטיות תמיד יכולות להועיל אז אם יש לך מה לרשום אז תפדל .

שתי מילים בשבילך: אגודת הסטודנטים.
תמצא לך תפקיד באגודה בתור איזה אחראי לענייני דשא.
ברגע שאנשים מכירים אותך בתור חבר באגודה, זה כבר נותן לך ערך חברתי ראשוני גבוה לאומת סתם אחד בקפיטריה.
יותר מזה, כניסה לארועים של האגודה.
יותר מזה, גישה למאגר מידע של האגודה (אין לך מושג איזו הרגשה של כח זה נותן רק לשבת מול רשימת הסטודנטים ולדעת על כל אחת מאיפה היא, מה היא לומדת, באיזו שנה, טלפון, אימייל... זה כמו תפריט של מסעדה).
רוצה עוד? יחצני מסיבות יגיעו אליך שתעזור לפרסם אותם במכללה בתמורה לכניסת VIP.

אין לי זמן "לעזור למישהי בשיעורים" מהסיבה המאוד פשוטה שיש לנו רק 2 בנות בכיתה ששתיהן לא לטעמי (וגם אם כן אחת תפוסה) ומן הסתם קצת קשה לעזור למישהי אחרת בשיעורים אם אני אפילו לא יודע על מה השיעורים, וכנל לגבי להתכונן יחד למבחן

לכל כונפה יש חברות, אתה יודע... ומה בדבר מישהי מהשנה מעליך שתעזור לך?

[BuddahBar]

אין זמן?
איך אתה מגיע ללימודים?אוטובוס?אין מצב שאין סטים באוטובוס
הולך לזרוק תזבל?השכנה הכוסית גם??סט.
הבנות בכיתה ב5 דקות הפסקה שאני בטוח שאתה לא לומד בהן ואם כן,פרוש לדוקים.
יש זמן,אין רצון.
תפסיק לאונן אם אתה מאונן,תוריד תרמה שלך..לצערי גם לי יש סטנדרט דפוק ואצלי הוא עוד יותר מוזר:בחיים לא הייתי עם מישהי קטנה ממני,וכרגע לא באלי להרוס את זה

[Iti10]

האגודה זה רעיון לא רע בכלל, בנוסף יש גם סלסה מדי פעם ואני בטוח ילך לזה, ואגב לגבי 2 הבנות שבכיתה אז אני מכיר אותן טוב מאוד ואנחנו בקשר מצוין ואני גם ראיתי חברות שלהן ולא אין להן חברות כוסיות לפחות לא כאלה שאני ראיתי או שהראו לי

[XsonicX]

לפי מיטב זכרוני, לא ראיתי כאן בפורום פוסט רציני או דיון איכותי שמדבר על דאון.
מבל טוב אחי, הגעת לתקופת ה"דאון"!

לכל אומן פיתוי ישנן תקופות שהוא ב"דאון" מבחינת חשק או מצב רוח או ביצועים או הישגים.
פתאום כל מה שפעם היה לך קל כלכך הפך למסובך מאוד, פתאום כל אותן בחורות שחלמו להיות איתך צוחקות עליך, יכול להיות שאתה עדיין משיג בחורות אבל אני לא מרגיש את הפאן והאדרנלין כמו בהתחלה, ויכול להיות שכמוני - חזרת להיות אפס אמיתי.
אני לא אשגע אותך יותר מידי לגבי זה כי אתה נראה לי עוד טרי בתחום, בחור שלא צריך יותר מידי בלבולי שכל, אבל האנשים שבאמת מבינים הצלחה - מהי, מבינים שהחיים הם איפשהו באמצע! אני יודע שאני נשמע כמו "מפסידן" כשאני אומר את זה ומאוד עלוב לשמוע את העובדה הזאת, טבעי שתחשוב כך, אך אתה חייב להבין דבר אחד, רוב הזמן, החיים לא יהיו מסחררים, רוב הזמן בחורות לא יקפצו עליך ורוב הזמן לא תצליח לבצע את הפיתוי של החיים שלך (כי אם היית מצליח לעשות זאת כל הזמן זה לא היה "הפיתוי של החיים שלך").
מה שאני מנסה לומר לך במילים פשוטות, אל תצפה כל הזמן להיות בעניינים, אל תצפה כל הזמן להצליח, אל תצפה כל הזמן להתקדם.
לצערי, גם לבני האדם ישנן סוג של בטריות והן נגמרות בסוף.
אני אישית, אוהב לשמוע על סיפורי הצלחה של גברים שלא היו ב"היי" או באטרף (המילה הזאת מוכרת לי מאיפשהו חח) אלא שסתם הצליחו בחיי היום-יום או שאפילו לא אומרים שהם "הצליחו לפתות בחורה" אלא סתם השיגו חברה, זה הכל, לא צריך מעבר לזה, זוהי לדעתי "טבעיות" אמיתית בהתגלמותה!
אל תיבהל, תמיד ישנן תקופות שאתה תרגיש התדרדרות וחזרה של 100 צעדים אחורה, זה בסדר, תקופות הדאון עוברות בסופו של דבר (אך גם חוזרות, זה בא והולך בגלים).

[Iti10]

תודה על התגובה הרצינית, ואני אכן די מסכים מילה במילה עם מה שאתה אומר, אני היום הגעתי למסקנה די פשוטה בעצם לגבי המצב שלי (והיא די סופית אני חושב), אני הייתי עד לפני חצי שנה ומעלה בדאון של החיים שלי, הייתי כל הזמן שלילי והרגשתי שהכל רע וחרא לי, ואז בא הפיקאפ שהקפיץ אותי עד כדי כך למעלה שאנשים אומרים עליי שהשתניתי לגמרי ואני גם קלטתי את הבנות מסתכלות ומתייחסות אליי אחרת, אפילו היו כמה שפתחו אותי (לפעמים מילולית ולפעמים לא), היו לי גם כמה שיחות זורמות שזאת פעם הייתה נקודת התקיעה הכי גדולה שלי (גם סגרתי כמה פייסבוקים שזה אמנם מעאפן אבל לא הגעתי לחיבור אישי עם מישהי שיוביל למספר לצערי, כנראה כי יש לי עדיין בעיה רצינית להגיע לנוחות עם מישהי), היה לי גם שבוע מטורף של חופש (שיחזור בעוד ה-מ-ו-ן זמן) שבו פתחתי בסביבות ה30 סטים ופשוט מכולן היו תגובות חיוביות חוץ מסט אחד של איזה 8 וגם מעורב (אכן ביטחון זה דבר משוגע), היה לי בנוסף גם יום אחד באמת מטורף בחיים שגם בא אחרי דאון קטן יחסית, והרגשתי שזהו אני הולך לשבור את הפחד, כי תמיד הייתי אומר לעצמי אין מה לעשות איתי עד שלא תרגיש מבפנים את זה ש"היום זה יקרה" וכו' אז זה לא יקרה ובאותו יום מלפני חודש וקצת בערך אמרתי לעצמי שאני הולך למועדון לבד כדי לשבור את הפחד הבאמת הכי גדול שלי שזה להתחיל לרקוד עם מישהי, (כי ברגע שזה זורם אז להתקדם עם זה זה לא כזה קשה) על הניסיון הראשון שלי הייתה לי הצלחה מסחררת, KC בדקה אם כי לצערי הרב לאחר כמות הדברים שראיתי הבנתי שזה בסך הכל היה שילוב של אמונה עצמית ומשמעת עצמית (והשילוב שלהם לא מתקיים תמיד יחד לצערי, זה אחד הפאקים הכי גדולים שלי) ושל מזל, אין מה לעשות, לאור הדברים שקורים לאחרונה אני מגלה שיש בי בעיה קשה, פשוט אין לי את ה"כוח" התשוקה או היכולת לפתוח סט בידיעה מראש שהוא הולך להיות טוב, הטמטום שלי איכשהו הצליח לגרום לי לתרץ את החוסר ניסונות שלי או את הדחיות בקטע של אני לא מפחד אלא פשוט לא יקרה כלום ואני נשבע שאני לא יודע מה יותר גרוע, סליחה על החפירה אבל מה שהתכוונתי לרשום עוד מתחילת הפוסט זה שעד לפני כמה חודשים הייתי בדאון רציני הפיקאפ הביא לי עלייה אדירה, אותו KC שלי אז במועדון היה השיא, ועכשיו צנחתי חזרה, אמנם לא הכי למטה כי אני לעולם לא אחשוב שוב שאני מכוער או שאני איזה אפס כי ביטחון עצמי יש לי בניגוד לפעם (הוא בטוח לא ב100 אחוז אבל הוא קיים ועוד איך), אז עכשיו מה שקרה זה שאני לא בדאון רצחני ולא באפ קיצוני אלא אני בסך הכל באמצע וזה מתבטא ב"נדנד-נדנד" שיש לי, מצב רוח טוב ואז כעבור זמן קצר רע ולהיפך, אני מרגיש כמו דפוק שגיל ההתבגרות עובר עליו שוב, ואני יודע שאני בנאדם חזק ושאני ייצא מזה אבל ברצינות שהיום אמרתי לעצמי שאם אני לא מרגיש לגמרי טוב עם היציאה שלי אז עדיף שאני לא יחזור לאותו מקום עד שאני ירגיש בטוח ובעל רצון לחזור לשם, (אפילו שיכלתי להישאר שם לפחות עוד שעתיים, זה גם קרוב לבית וזה המזל שלי) נראה לי גם שהמון יציאות שלי היו במקומות הלא נכונים ועם האנשים הלא נכונים ובגלל זה לא היו המון הצלחות וכו' מה שהוביל למצב מאוד הגיוני, שפשוט כמו כל דבר בחיים נמאס לי קצת מלצאת לאותם מקומות עם אותם אנשים ולצאת עם אותם תוצאות, אז אולי אני צריך לקחת פסק זמן, לקבל את הרעב שוב, ולנסות לגוון עד כמה שאני יכול בפעילויות, להאמין בעצמי הרבה יותר, או בקיצור להוריד הילוך ולהפעיל את היצירתיות, (INNER GAME!) ואני מאמין שזה מה שיוציא אותי מזה.

[XsonicX]

בתקופת הזאת שתיארת, אני נמצא כבר קרוב לשלוש שנים ואני סוגר, משיג מספרים ונהנה מהחיים.
שוב, החוכמה היא לא להיות ב"היי" מטורף ולהצליח אלא להיות בדאון ולהצליח, כי רוב חייך המצב רוח שלך יהיה נטרלי, לא מבואס מידי ולא שמח מידי, ככה שלדעתי צריך לפתח את היכולת להצליח עם נשים בלי חשק, בלי מצב רוח מי-יודע-מה, ובלי אטרף (תרתי-משמע, לדעתי לא רק שאתם ממתינים לרגעי "אטרף ואדרנלין" בשביל להצליח אלא אתם בונים יותר מידי על הפורום הזה שיושיע אתכם, בסופו של דבר, מה שיקבע אם תצליחו, זה לא הפורום אלא מעשיכם בשטח! אני בערך שלושה ימים רצוף מגיב כאן ואז חודש לא נכנס, בשביל לא להיות מושפע מסיפורי הצלחה או דיכאון, או ממדריכים.. כי אם כל הכבוד, המדריך החזק, היעיל והטוב ביותר הינו - המציאות!).
חשבתם פעם למה הכוונה או מהו היעד כשאומרים "צא לתרגל בשטח"? לדעתי לפחות, להפוך משהו שיכלתם לעשות רק במצב רוח מסויים מאוד או לעיתים נדירות (או בכלל לא יכולתם לבצע) למשהו שאתם מסוגלים לבצע כל הזמן, על כל אחת, בלי מצב רוח, בלי מוטיבציה ובלי חשק, גבר שהגיע למצב הזה מכנים אותו "מיומן" או "אומן פיתוי"... סורי על החפירה אבל נראה לי שהמון מאיתנו איבדו את אחד הרעיונות הגדולים שלשמם הם נכנסו לתחום.
lti10, אל תנסה לחזור למצב רוח או להחזיר את ה"תיאבון"... נסה לפעול במצב שאתה נמצא בו כרגע כי לטווח הארוך זה יעזור לך מאוד, לא רק בפיתוי, בכלל בחיים!

[Tyler Durden]

אין דבר כזה "אני חוזר להיות AFC", זה או שהיית AFC כל הזמן הזה והשלת את עצמך שאתה לא (קורה לרוב האנשים פה) או שאתה לא בזין שלך לצאת שזה סבבה, פשוט תשב בבית תשמע מוזיקה, תשתה בירה טובה עם אוכל, תעשן נרגילה עם חברים ולא תרגיש תדאון בכלל.

מי צריך בנות בכלל, גם ככה זה אמור להיות טבעי ומגיע לבד אז לא צריך לסארג' כל הזמן אתם יודעים..יש חיים בחוץ.

[Iti10]

טיילר, בעיקרון אתה צודק ואני באמת לא יודע מה להגיד לך, יש סיכוי שזה השילוב של 2 הדברים, אני יצאתי כל כך הרבה לאחרונה במטרה לסארג' (והבנתי שזה כבר די דפוק לצאת רק בשביל זה) ככה שבאיזשהו מקום יש לי פחות חשק לצאת (לא כי אני שונא יציאות, למרות שבכיף הייתי מחליף קצת את המקומות הקבועים שלי, אלא כי אני אומר לעצמי מה הסיכוי שדווקא היום תכיר איזה מישהי לטעמך שתוכל לבודד אותה ולהגיע סוף סוף לנוחות ומשם עד הסוף?), אבל מנגד אני לא הבנאדם שאוהב להתבודד בבית כי זה משעמם אותי כבר, מה שמצחיק זה שהמון חברים שלי שגם היו יוצאים הרבה כמעט כל סוף שבוע נשארים בבית כי הם "עייפים", אבל אצלי זה בדיוק ההיפך אולי בגלל העובדה שאני בעבר הייתי יותר בבית והם תמיד היו יוצאים... ובכלל אני גם יודע שיש לי "נשק" שאני יכול להשתמש בו תמיד, לכן כבר נמאס לי מיציאות בנים או יציאות לבית של חבר (שאין שם בנות כמובן), מצד שני להגיד לך שהייתי תותח על מאז שהתחלתי את הפיק אפ? אז לא, אבל בהחלט השתדרגתי בכמה רמות אני עושה אפילו היום דברים שפעם לא הייתי חושב עליהם (אני מסוגל לפתוח סטים על אוטומט להיות קוקי פאני על אוטומט וכל החרטא), הצלחתי להתעלות מעל כמה פחדים עצומים שלי ושלא לדבר על זה שהפכתי לבנאדם חברותי הרבה יותר ושהמעמד החברתי שלי השתפר בעשרות מונים, אבל לא הגעתי לרמה בה אני יכול להשיג כל אחת שאני רוצה בכל רגע נתון מהסיבה הפשוטה שגם אין לי מספיק ניסיון לשם כך (אני חודשיים וחצי באמת מיישם את הדברים מבחינה מעשית ולא רק בתיאוריה).

[XsonicX]

טיילר, בעיקרון אתה צודק

לדעתי הבחור לא צודק.
כל עוד לא תעשה טיפולים היפנוטיים, אתה לא באמת תוכל להשתדרג ולהיות "אומן פיתוי" לנצח נצחים.
זה ידוע ומוכר בקרב רוב אומני הפיתוי שתמיד יהיו תקופות שהם יחזרו להיות AFCים או מאוד מאוד קרובים להיות AFCסים.
הייתי מרחיב וחופר לך בצורה מפורטת על העניין (עניין זה בחלקו אבולוציוני אבל לא נקשקש בשכל) אך זוהי לא הנקודה.

הנקודה היא זו:

אני יצאתי כל כך הרבה לאחרונה במטרה לסארג' (והבנתי שזה כבר די דפוק לצאת רק בשביל זה) ככה שבאיזשהו מקום יש לי פחות חשק לצאת (לא כי אני שונא יציאות, למרות שבכיף הייתי מחליף קצת את המקומות הקבועים שלי, אלא כי אני אומר לעצמי מה הסיכוי שדווקא היום תכיר איזה מישהי לטעמך שתוכל לבודד אותה ולהגיע סוף סוף לנוחות ומשם עד הסוף?),

אם זכור לי טוב, פעם רשמתי פה כיצד נחשפתי לתחום לא? זה היה ביום שישי אחד שכמה חבורות הזמינו אותי לצאת וסרבתי, באותו יום שישי מסתורי נחשפתי לאומנות הפיתוי, אותו יום שישי ששינה את חיי (מבין את האבסורד? הרי למי יש סיכוי להצליח יותר עם נשים? לזה שנשאר תקוע בבית או לזה שיוצא לבלות? כנראה שלזה שנשאר תקוע בבית!).
למה ציינתי את המקרה הזה? בשביל להראות לך שאין כל השפעה ללהיות תקוע בבית/מקום קבוע ומשעמם/יציאות רק של בנים או כל אמונה מגבילה ומטומטמת אחרת.
ברגע שתרגיש את השינוי, לא יעזור אם תישאר תקוע בבית או תלך לחבר שלך.. תמיד יצוצו נשים בחייך, תמיד כשתלך לקנות לחם וחלב מהמכולת תפגוש "במקרה" את הבחורה שהתחלת איתה לפני יומיים או את האקסית שלך, תמיד כשתהיה תקוע בבית חבר יצלצל ויזמין אותך למסיבה או בחורה תשלח לך נידנוד במסנג'ר או בפייסבוק ומשם זה יתגלגל לפגישה או לכל דבר אחר, ברגע שתרגיש את השינוי ותירגע (לא תמהר להשיג תוצאות אלא תחייה את החיים) פתאום אתה תגלה מקומות חדשים שתמיד היית יכול ללכת אליהם ולשחק (הם תמיד היו שם, פשוט לא שמת לב) ובמילים אחרות - כל התירוצים המפגרים האלה שלך יעלמו כלא היו!
אתה חושב שלי יש חשק לצאת כמו טמבל במטרה "לצוד" בחורות? זה משפיל אותי איפשהו... אתה חושב שאני או כל אחד שהולך לו יחסית בסדר עם בחורות הוא חיית מסיבות מטורפת? בולשיט!!! התירוצים שהעלת כאן דומים לתירוצים שאני בטוח שאתה גם צוחק עליהם ("אין לי מספיק כסף אז הבחורה לא נמשכת אלי"/"אין לי IPHON 4 אז אין סיכוי שהיא תתן לי את המספר שלה אחרי שאני אגיש לה את הפלאפון הדור 2 שלי" וכו' וכו' ויאקק!), אני מניח שבחור אינטיליגנת כמוך כבר לא משתש בתירוצים מצחיקים שמגבילים אותו, אך גם תירוצים מאוד מאוד משכנעים, הגיוניים ורציניים יכולים להגביל אותך למרות שהם אינם נכונים.
מבחינתי, לבכות על זה שאתה משחק באותם מקומות וכבר נמאס לך או על כך שאתה יוצא רק עם בנים ואין בחורות - זה קישקוש!

מה עושים בשביל לפתור את הקישקושים הללו? כיצד ניתן "להרגיש בשינוי" כפי שציינתי קודם? ניתן לעשות זאת כך:

ובכלל אני גם יודע שיש לי "נשק" שאני יכול להשתמש בו תמיד

תפסיק להתייחס לכל התחום שגילית כ"נשק", הרי כל חנון כבר מכיר את התחום הזה, כבר מזמן שאין לך יתרון על פני אחרים בעניין.

אלא כי אני אומר לעצמי מה הסיכוי שדווקא היום תכיר איזה מישהי לטעמך שתוכל לבודד אותה ולהגיע סוף סוף לנוחות ומשם עד הסוף?

ההסתברות הינה 100 מתוך 100.
תבין, גם כשאתה קורא עיתון ומביט במדור רכילו תעל תמונה של דוגמנית בבקיני, אפשר לומר שפגשת מישהי לטעמך שתוכל לבודד אותה, ליצור נוחות ומשם עד הסוף.
אם אתה מצפה שיבוא יום שבו אתה תראה בחורה כוסית, תתפוס את עצמך בביצים ותיגש אליה, ותדע לטקטק הכל בדיוק כמו שצריך בשביל לעשות אותה ואז היא תתחנן להיכנס איתך לקשר - אתה חיי בסרט!! (לא רק סרט אלא סרט מצוייר, חסר אחיזה במציאות!).
אל תצפה שביום מן הימים אתה תשיג את הביטחון הדרוש וע"י כך תוכל להכיר בחורות או שתשיג מיומנות קוקי-פאני חזקה מאוד ותוכל להפיל כל בחורה שתרצה - זה לא עובד ככה!
תפסיק לייחס לזה יותר מדיי חשיבות, תפעל נורמאלי ובטבעיות עד כמה שאתה יכול.
נכון הבחורה ששאלת אותה מה השעה אתמול? (לא יצרת נוחות, לא יצרת משיכה ולא יצר כלום, רק שאלת מה השעה) רוב הסיכויים שהיא מפנטזת עליך בכל לילה כשהיא הולך לישון.
יש מצב שאותה בחור קבוע שאתה רואה כל בוקר באוטובוס בדרך לבית ספר (לא פתחת איתה בשיחה, לא ניגשת, לא הכרת ולא כלום), מנסה להתקשר אליך בצורה לא נורמאלית, מנסה לבדוק מי הם החברים שלך ולחפש אותך בפייסבוק.. אבל אתה פשוט לא שם לב לזה, כי אתה חיי באיזו ציפייה מטומטמת ליום שו אתה תהיה אלפא וכל הבחורות יקפצו עליך ברגע שתביט בהן.

היה קשה לי להסביר לך את הנקודה במלואה, אך הפרנציפ הוא דיי פשוט - תפסיק לייחס יותר מידי חשיבות לעניין, תתחיל עם בחורות כמו שאתה קם בבוקר וכמו שאתה מנגב חומוס (הרי לנגב חומוס לא יעשה אותך מיליונר נכון? אין לך איזושהי ציפייה מלנגב חומוס חוץ אולי מליהנות מטעם..).
אתה לא חייב לצאת במיוחד בשביל לתרגל, בפעם הבאה שאמא שלך אומרת לך "עשה טובה וזרוק את הזבל" תבטיח לעצמך שלא תעלה חזרה הביתה עד שתיגש למישהו (לא בהכרח בחורה), ביום ראשון כשתצא ללימודים, נסה לפתוח בשיחה עם בחורות שכבר מכירות אותך או בדרך חזרה הביתה תגדיר לעצמך יעד לגשת לשתי בחורות לפני שאתה נכנס הביתה.. אבל פעל בצורה רגילה, אל תנסה להיכנס לאיזשהו מצב רוח מרומם או לצאת למקום מיוחד שיש בו המון נשים בשביל זה, פשוט גש לבחורה הראשונה שאתה פוגש.

שיהיה לך שבת שלום אחי, הגזמתי עם החפירות כי חשוב לי לנסות ולעזור עד כמה שניתן, בזאת סיימתי