שיר שכתבתי על שכנה שלי זכרונה לברכה שנאבקה במחלת הסרטן עד יום מותה.
קו הסיום/ The PriNce
אי שם במדבר האין סופי
ילדה מתהלכת בחול טובעני
כשאין אף אחד לצידה
היא לא מוותרת וממשיכה
למקום שבו יש תקווה לקיום
שם היא תעצור,שם קו הסיום
וביום כהשמש בשמיים
השפתיים יבשות היא זועקת למים
ובלילה נכנסים בה השדים
היא לא מצליחה את עצמה להרדים
למרות הקושי ליבה עוד פועם
הנשמה בוערת וגופה מתחמם
היא לא עוצרת בשאר כוחה היא זוחלת
כשענייה דומעות כבר ממש מתקרבת
היא רואה מול עניה את קו הסיום
אך היא לא מגיעה גופה כבר רדום
ליבה פסק ,היא כבר לא תקום
היא כבר לא תקום
לא תקום
אי שם במדבר האין סופי
ממש קרוב לקו הסופי
ילדה שוכבת בחול טובעני..
----------------------
אשמח לתגובות,שיר ראשון שאני מעלה..



ציטוט ההודעה
