תוני הפתיחה לא בשרו טובות. לא אהבתי את סרטה הראשון של הבמאית יאסמילה זבאניץ' "גרבאוויצה". מצאתי שהסרט בעל נושא חשוב אך פשוט משעמם. כן אהבתי את הניסיון שלה ליצור סרט חברתי מנקודת מבט נשית בעולם שבו החברה פוסלת נשים מלכתחילה גם אחרי תלאות המלחמה והאלימות הפיסית האכזרית שנשים חוו בה. גם אהבתי שמדובר ביוצרת בעלת קול אישי שמגיעה מהמקום ולא יוצרת מערבית שמגיעה מבחוץ עם נקודת מבט מתנשאת.

הבשורות הטובות הן שסרטה השני "בדרכה" לדעתי הוא הרבה יותר נגיש וגם הרבה יותר טוב. נראה שהבמאית הניחה בצד את היומרות האומנותיות (ועדיין, הסרט מצולם לעילא) וגם הבינה שסרטים בעלי נושאים חשובים לא חייבים להיות משעממים או כבדים יתר על המידה. היא מצליחה ליצוק בו דרמה עלילתית קוהרנטית עם דמויות אנושיות מעוררות הזדהות. נושא חשוב לא מחייב עשייה קולנועית עם עודף חשיבות עצמית, והיתרון המרכזי של הסרט "בדרכה" הוא שהסרט קיצבי למדי ועובר במהירות יחסית.

סרט לא משו לא כל טוב..
:דירוג: