כוחו של מבט.
אני פשוט זוכר את אותו היום ,
לי זה עדין מרגיש כאתמול שלשום ,
מסוג הרגעים שלעולם אינך שוכח ,
דקה שניים נראו להם כמו נצח ,
אתה עיוור עד שאתה נוצר את הרגע ,
אתה בחושך עד לרגע בו נתפסת בעיניה ,
נעצרה נשימתי לרגע בו כולם חדלו לזוז ,
זוג עיניים מושלמות לוטשות להם מבט חפוז ,
כמה עניין כבר יכול להיות במבט אחד ?!
הם יכולות לדבר בלי שום צל של פחד ,
לפעמים מסגירות גם כשאיננו רוצים בכך ,
ולפעמים מתמכרות רק מלבהות ולנתח ,
הלכתי לאיבוד בין מסדרונות עיניה המהפנטות ,
משוטט לרגע בו אני כבר חלק מעולם פנטזיות ,
התחושה הראשונה כה ממכרת שאיננה ברורה ,
אתה מנסה להצביע בעיוורון מלא על הלא נודע ,
הבלבול מתעתע בלב שלא מפסיק לפעום לשלומו ,
קנה הנשימה של שנינו כבר מדבר בעד עצמו ,
נעמדים אחד מול השני ללא צורך במילים ,
השתיקה שלנו רועשת לאוזני כל החרשים ,
העולם עומד מלכת בשעה שאנחנו מחליפים מבטים ,
עם בואה של התשוקה פוצח לו מבול של דחפים ,
לא אני ולא את דיברנו לרגע בו הלב כל כך חושק ,
הכול החל להתבטאות בדרכו לו הוא כל כך השתוקק ,
מחוגי השעון התעייפו מלספור את הזמן בו אני נושק לך לשובע...
נוגסים באהבה שהותירה לנו זיכרון כמה היא באמת חשובה...
ציטוט ההודעה
