בס"ד
דבר תורה ששמעתי עכשיו בדרשה שבין מנחה לערבית ורציתי לשתף אותכם.

"אין המלאכים אומרים שירה לפני ישראל,אין המלאכים אומרים קדושה לפני ישראל"
קודם ישראל אומרים קדושה ואז המלאכים אומרים,קודם ישראל אומרים שירה ואז המלאכים.

בבית כנסת,באו שתי חזנים אחד מבוגר ויש לו קול יפה ואחד צעיר אין לו קול יפה אבל יש לו כוח.
הם שאלו את הרב מי יהיה החזן,הרב אמר להם שהצעיר יקרא את שחרית והמבוגר את מוסף.
ואז בסוף התפילה הקהל יבחר את החזן שהם רוצים שיהיה.
הגבאי היה בן דודו של הצעיר ואמר לו "תתפלל בכל הכוח שלך שכל הקהל יאהב אותך כי אחר כך יבוא המבוגר ולו יש קול יפה ,אבל לך יש כוח"

המשל הזה היה כידי להקדים.
ישראל הם נמשלים לחזן הצעיר והמלאכים נמשלים לחזן המבוגר.
ישראל מתפללים לפני המלאכים ורק אחרי שישראל מתפללים יש רשות למלאכים להגיד קדושה או שירה.
מפה אנחנו רואים שהאדם הוא לפני המלאכים ויכול להגיע לדרגה יותר גבוה מהמלאך.
ובגלל זה שאנחנו מתפללים נתפלל בכול הכוח שלנו ובהכי בוונה כידי שהקב"ה יבחר אותנו.
כי המלאכים נבראו כידי להלל את הקב"ה אבללאדם יש את חופש הבחירה ואם הוא בוחר להלל ולשבח את הקב"ה מרצונו הוא נמצא בדרגה יותר גבוה!
ואם לא נתפלל ובכל הכוח יבואו המלאכים ויהללו וישבחו את הקב"ה בצורה הכי טובה.
מפה אנחנו למדים שאנחנו צריכים להתפלל בכל הכוח והכוונה!

תיזכו למצוות!