דלקת צוואר הרחם

מעניין לדעת כי כחמישית עד רבע מהנשים המתלוננות על הפרשה נרתיקית כלל לא סובלות מדלקת הנרתיק.
נשים אלו המתלוננות על הפרשה מוגלתית שלעיתים מוכתמת בדם, סובלות מדלקת הצוואר.
טיפולים מקומיים כמו נרות או קרמים הניתנים לרוב לנשים אלו מתוך אבחנה לא נכונה של כביכול דלקת פטריית או חיידקית של הנרתיק, כלל לא מועילים ותורמים לתסכול של האשה והרופא המטפל בשל הדלקת המתמשכת ש"אינה מגיבה לטיפול".
היות שמחוללי דלקת הצוואר נמצאים עמוק בצוואר הרחם הם יגיבו רק לטיפול אנטיביוטי שיגיע אל זרם הדם, כמו זה שניתן בטבליות דרך הפה.

בין הגורמים הידועים המביאים לדלקת הצוואר נמנים חיידקי הזיבה, הכלמידיה, נגיפי הפפילומה וההרפס, טפיל הטריכומונס וגינליס וחיידקי המעיים כמו קלבסיילה.
לכל חיידק ולכל גורם זיהומי ניתן הטיפול הייחודי המתאים לו.

המצב האופייני לדלקת הצוואר היא ההפרשה המוגלתית והדימומים שבין הווסתות.
היות שצוואר הרחם מודלק ופריך, הוא מדמם בקלות למגע, במיוחד אחרי מגע מיני.

ההפרשה אינה מדיפה ריח רע.
היות שהדלקת מרוכזת בצוואר הרחם, היא עלולה להביא לכאב בשיפולי הבטן ובאגן במיוחד בעת מגע מיני.
לרוב האשה אינה מתלוננת על גירוי, גרד, או צריבה בנרתיק, אך כשההפרשה ממושכת היא גורמת לגרוי בפות ולתחושת צריבה שם.

דלקת הצוואר פוגעת למעשה בתעלת הצוואר הפינימית ולא בחלקו החיצוני, ולכן, חשובה בדיקה מדוקדקת לאיבחון מדוייק.
מבין כל הגורמים שהוזכרו כמחוללי דלקת הצוואר, ההרפס והכלמידיה ניתנים לאבחון.
גם באמצעות בדיקת נוגדנים בדם.
חשוב להזכיר את בדיקת משטח הצוואר (PAP SMEAR).
משטח זה יכול לאבחן חלק מהגורמים לדלקת וכן לבחון את הצוואר לאיתור סרטן בשלבים ראשוניים , שהינם ברי ריפוי מוחלט.

בדיקה נוספת היא הקולפוסקופיה שעיקרה סקירת צוואר הרחם באמצעות מכשיר דמוי מיקרוסקופ המאפשר בדיקה מדוקדקת יותר של צוואר הרחם בזכות יכולת ההגדלה שלו.

מה הטיפול המומלץ?

הטיפול הינו מגוון וצריך להיות מותאם לגורמים המחוללים.

להרפס–משפחת האציקלוויר.
טריכומונס–מגיב לטיפול חד פעמי במספר תכשירי אנטיביוטיקה הנלקחים דרך הפה וניתנים לשני בני הזוג בו זמנית.
הטיפול בכלמידיה ניתן להיעשות ע"י אחד ממספר תכשירי האנטיביוטיקה בהטבה ניכרת.
הטיפול בנגיף הפפילומה הגורם למחלת הקונדילומה בצוואר הרחם, נעשה באופן כירורגי כמו ע"י צריבה, הקפאה או טיפול בלייזר.
טיפולים אחרונים אלו מתאימים גם למצבי דלקת צוואר הנגרמים ע"י מחוללים אחרים.
חיידקי המעיים- אנטיביוטיקה, לרוב דרך הפה.

דלקת הנרתיק והפות ע"י פטריית השמרים.

תלונותיה של האשה תלויות בחומרת הנזק שגרמה הפטרייה לרקמות. במקרים הקלים - הסימפטום השכיח ביותר הוא הגרד.
ככל שמחמירה המחלה מופעים צריבה מקומית, כאב במגע מיני ואפילו בעת ניגוב פשוט.
לבוש תחתון צמוד יכול להחמיר את המצב ועל כן יש להימנע ממנו בתקופת הטיפול.

הצריבה המקומית בפות מטעה לעיתים וגורמת לאשה ולרופא לחשוב שמדובר בצריבה בדרכי השתן האופיינית כ"כ לדלקת בדרכי השתן. לפיכך, האשה מקבלת טיפול אנטיביוטי דרך הפה, שלא לצורך , המחמיר את מצב הפטרייה.
לעיתים, פטריית הנרתיק והפות כה עזה, עד שהיא מקיפה לא רק את השפתיים אלה גם את היריכיים , הישבנים ואזור עצם החיק.
נשים הסובלות מפטריית הקנדידה אינן מתלוננות על ריח חריג, הן מתלוננות על הפרשה סמיכה, לעיתים עם חוטים וחתיכות ולעיתים כמו גבינת קוט'ג.

אין מראה אופייני להפרשה פטרייתית זו, וכל מראה הוא אפשרי.

מה קורה בהריון?

הריון הוא מצב חריג, שכן התרבות פטריית הקנדידה בהריון (ולאו דווקה דלקת), ובמיוחד בסוף ההריון מביאה להפרשה ירוקה אפרפרה אופיינית, המחפה את כל קירות הנרתיק וכן להפרשה מימית שלעיתים מטעה לכיוון ירידת מי שפיר.

חשוב לדעת שההפרשה המימית הפטרייתית היא חומצית, ואילו מי השפיר הם בעלי תגובה בסיסית. הגם שהתרבות פטריית הקנדידה יכולה להתרחש גם ללא גרימה דלקת, היינו, ללא תלונות של גרד, צריבה וכו', הרי חשוב לטפל במצב זה למניעת פטריית השמרים בפה היילוד, לכשיוולד.

אבחנת הפטרייה נעשית לא רק על סמך מראה ההפרשה ותלונות האשה, אלא על סמך בדיקת טיפת הפרשה במיקרוסקופ ע"י הרופא המטפל או ביצוע תרבית במעבדה.

מעניין לדעת שכ 15% מן הנשים בגיל הפריון נושאות את הפטרייה בנרתיק גם ללא כל סימני דלקת.
שיעור זה עולה ל 30% בשליש האחרון של ההריון.
לאור זאת ראוי לראות את הפטרייה כתושבת נורמלית בנרתיק האשה, שרק במצב מסויים כמו לקיחת אנטיביוטיקה, ירידה בתנגודת החיסונית של הגוף, הריון וסכרת –הפטרייה תוקפת את רקמות הגוף וגורמת להפרשה המרובה ולתלונות כמו גרד, צריבה, נפיחות ואודם.
מצבים אלו וכן התיישבות הפטרייה במערכת העיכול יכולים להסביר לעיתים דלקת עקשנית בנרתיק שאינה מגיבה לטיפולים חוזרים.

הטיפול המוצע כיום כולל קרם תוך נרתיקי, נרות נרתיקיים וטבליות הניטלות דרך הפה.
לעיתים קרובות טיפול קצר מביא לסילוק התלונות והסימנים של הדלקת , אך לפעמים יש צורך לחזור עליו פעם נוספת.

האם יש להפסיק שימוש בגלולות נגד הריון בשל דלקת פטריתית של הנרתיק?

לא.
בעבר נהגו לחשוב שגלולות למניעת הריון מביאות לשכיחות גבוהה יותר של פטריית השמרים בנרתיק.
מחקרים רבים לא הצליחו לאשר הנחה זו ועל כן לא מומלץ להפסיק לקחת גלולות אלו כאשר מופיעה דלקת הנרתיק כתוצאה מפטריית השמרים.