נדמה כי עולם המטפלים בתזונה נחלק לשני מחנות: האחד שולל לחלוטין שימוש בחלב ומוקיע אותו כקשור בשורה של מחלות כגון סרטן, מחלות מעי דלקתיות, מחלות אוטואימוניות, סוכרת, בעיות פריון, אוסטיאופורוזיס והפרעות קשב וריכוז. המחנה השני פוטר את הטענות הללו בהינף יד, מצדד בחלב כתומך בבניית מסת עצם ושריר וממליץ לצרוך שלושה מוצרי חלב ביום.
השאלה האם מזון הוא טוב או רע חוזרת על עצמה בהקשר למוצרי מזון רבים, כמו בשר אדום, ביצים וסויה. ברוב המזונות, גם כאלה הנחשבים מזונות בריאות, קיים פוטנציאל לגרימת נזק ובמקביל הזדמנות לריפוי. במקום להתמודד עם מורכבות החיים, כנראה קל לנו יותר להציג דעה ברורה וחד-משמעית - להוקיע מוצר ולהצטייר כדובר אמת חתרני, או להגן עליו בחירוף נפש ולהצטייר כבר-סמכא המתבסס על מחקרים
מהו החלב הטוב?
חלק מהחשדנות הקיימת סביב החלב ומוצריו קשורה בתהליך ייצורו - הדרך המקוממת של גידול הפרות ומניפולציות שונות שעבר החלב, כמו ערבוב חלב המגיע מפרות שונות ולעתים אף מרפתות שונות, הימגון, פיסטור, העשרה בוויטמינים ומינרלים ושינוי אחוז השומן. מוצרי החלב עוברים מניפולציות נוספות כגון הוספת סוכר, פירות, חומרי שימור, חומרים מייצבים, חומרי טעם וריח ופרוביוטיקה. אף פי שלעתים מטרת הפעולות האלה להפוך את החלב לבריא יותר, הן הופכות אותו למזון השונה מאוד מזה המקורי. צריכת החלב המוגזמת בעולם המערבי ותהליך ייצורו כרוכים גם במפגעים אקולוגיים קשים אשר אין להקל בהם ראש.
חלב על פי הרפואה הסינית
בשנים האחרונות נוצר הרושם כי הרפואה הסינית שוללת שימוש בחלב וכי הסינים אינם משתמשים בחלב, אולם תיאור זה איננו מדויק. כבר בספר הקיסר הצהוב, אשר נחתם כנראה לפני כ-2,000 שנה, מתוארת האוכלוסייה בצפון סין כתרבות של נוודים המרבים לצרוך מוצרי חלב ובשר ולהיות חשופים לקור תחת כיפת השמים.
חלב על פי הגישה המקרוביוטית
המקרוביוטיקה איננה גישה מסורתית טהורה, אלא זרם בתזונה שהתבסס על המסורת היפנית וניסה לתת מענה לבעיות הבריאות שהחלו לצוץ ביפן ובעולם המערבי מהמאה ה-19, בעקבות השינויים בהרגלי החיים ובצריכת המזון. מוצרי החלב כמעט לא היו מוכרים ביפן בימי קדם - עיקר החלבון מהחי הגיע מהים, ומיעוטו מחיות יבשה כמו עוף וחזיר.
חבר'ה, אתם משתמשים במוצרי חלב?
ואיך הכתבה הזאת שינתה או לא שינתה את דעותיכם בנוגע למוצרי חלב?




ציטוט ההודעה



